ת"א 18553-03-15 בראילובסקי נ' התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול") בע"

1.לפניי בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום האורתופדיה הנוירולוגיה והכירורגיה הפלסטית מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

2.לטענת התובע, מתקיימים בענייננו ראשית הראיה והקשר הסיבתי הנדרשים לצורך מינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט.

3.הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, התאונה הינה תאונות עבודה ולפיכך היה על התובע לפנות למוסד לביטוח הלאומי לצורך הערכת מצבו הרפואי בעקבות התאונה בטרם פנה להליך המשפטי.

לגופו של עניין, מפנה הנתבעת להיעדר הרצף הטיפולי העולה מהמסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה למינוי מומחים. לחילופין, מוסיפה הנתבעת כי במידה ויוחלט בניגוד לעמדתה, להורות על מינוי מומחים רפואיים מטעם ביהמ"ש, יש להשית את שכר טרחתו על התובע.

4.באשר לטענת הנתבעת לפיה המדובר בתאונות עבודה ולפיכך פתוחה לפני התובע דרך נוספת לקביעת שיעור נכותו, הרי שדינה להידחות. אין בקיום המסלול החלופי לקביעת שיעור נכותו של התובע כדי לשלול ממנו את זכותו לבחור במסלול של ההתדיינות המשפטית לפי חוק הפלת"ד ולעתור למינוי מומחה לצורך הוכחות טענותיו שברפואה.

יפים לעניין זה דבריו של השופט אור בברע"א 1619/93 "אליהו" חברה לביטוח בע"מ נ' יאיר טטרו (פורסם במאגרים), לפיהם:

"אין מקום למנוע מנפגע את זכותו לכך שבית המשפט ימנה מומחה או מומחים רפואיים על מנת שאלה יקבעו את דרגת נכותו, רק מפני שפתוחה לפניו הדרך לקביעת דרגת נכותו כנפגע תאונת עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי".

לפיכך, רשאי התובע לעתור למינוי מומחים רפואיים גם אם התאונה נשוא תביעתו הינה תאונת עבודה.

5.לגופו של עניין, ככלל, בבקשות מסוג זה, נוקט ביהמ"ש בגישה ליברלית ונוהג להסתפק בראשית ראיה לעניין קיום נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה. זאת, בשים לב לכך שמינוי מומחה רפואי הינו הדרך היחידה העומדת לתובע להוכחת טענותיו שברפואה, שכן מנוע הוא מלהציג לביהמ"ש חוו"ד של המומחים הרפואיים מטעמו.