ת"א 18551-03-12 עמיחי סולל ז"ל ואח' נ' עיריית תל-אביב ואח'

הואיל וההחלטה שניתנה על ידי בפתקית קטועה, להלן ההחלטה:

לפניי בקשה מטעם נתבע 4, לביטול פס"ד שניתן ביום 31.5.16, וחיוב בהוצאות משפט ריאליות. כמו כן הוגשה בקשה מטעם נתבעים 2, 5, 6 ו- 8 בחיוב התובעת בהוצאות משפט ריאליות, לקבוע כי פסק הדין הינו בין התובעת לנתבעת 1, ואינו מהווה מעשה בית דין או השתק פלוגתא כלפיהם, וכן להורות על דחיית התביעה של התובעת כנגד הנתבעים. מנגד, טוענת התובעת כי אין כל עילה לביטול פסק הדין, אך היא אינה מתנגדת לקביעה כי פסק הדין אין בו כדי לחייב את הנתבעים או ליצור מעשה בית דין כלפיהם. לטענתה, צירוף הנתבעים לתיק נעשה כדין וכראוי, וזאת בשל היותם בעלי זכויות בחניון נשוא ההליך. כמו כן, הפשרה שהושגה מטיבה עם הנתבעים, הגם שהם היו פעילים בהליך. נתבעת 1 מדגישה כי נתבע 4 היה ער להליכי המו"מ בינה לבין התובעת, ולא פנה לביהמ"ש בעניין. הגם, שאין ממש בבקשה לביטול פסה"ד.

לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשות, בתגובות ובתשובות, כמו גם ביתר מסמכי התיק נחה דעתי כי אין מקום להורות על ביטול פסק הדין. על המבקש ביטול פסק דין מוטל הנטל להראות כי קיים אינטרס לביטול הפסק, ושיש סיכוי טוב כי התוצאה תשתנה אם ינוהל דיון לגופו של עניין. בענייננו, נתבע 4 לא שכנע בבקשתו לביטול פסה"ד, ולא העלה נימוק של ממש. יחד עם זאת, פסה"ד שניתן לא יהווה מעשה בית דין.

לדידי, פסק הדין מביא לתוצאה לפיה הוסרו השעבודים ונמחקו יתרות החוב והליכי הגבייה אשר ננקטו, בוטלו. מכאן, ניתן לומר שהסכם הפשרה שהושג, מטיב עם הנתבעים, או למצער אינו פוגע במי מהנתבעים.

יודגש, עיקר התביעה נסובה בין התובעת לנתבעת 1, נתבע 4 לא הגיש כתב הגנה, בתאריך 15.3.12 הודיע לביהמ"ש כי הוא מסכים לפס"ד כמבוקש, וביקש לפטור אותו מהתייצבות לדיונים. הלכה למעשה, מתוך דיונים שהשתרעו על פני 4 שנים, הופיע נציג מטעמו פעמיים בלבד. אולם, לא ניתן להתעלם מכך שביום 13.7.14 ביקש להסיר את הודעתו ולהיות מעורב במו"מ. כמו כן, מטעם הנתבעים 2, 5, 6 ו- 8, הוגש כתב הגנה והייתה נוכחות בדיונים. יצוין, הסכם הפשרה לא הועבר לעיונם של הנתבעים, והוגש ללא ידיעתם. לאור האמור, בהתחשב במכלול טענות הצדדים, הנני לפסוק לטובת נתבע 4 סך של 1,500 ש"ח, ולנתבעים 2, 5, 6 -8 סך כולל של 4,500 ₪, שישולמו תוך 30 יום.

ניתנה היום, כ"ד אב תשע"ו, 28 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.