ת"א 1854-01-15 קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים נ' אליה ואח'

1.בפניי בקשה מטעם הנתבע 1 לביטול פסק דין, שניתן בהעדר הגנה.

רקע

2.התובעת הגישה כנגד הנתבעים 1-3 תביעת שיפוי בגין תאונת דרכים שארעה ביום 5.10.11 (להלן – התאונה), ואשר בה היה מעורבים הנתבעים 1-3, בגין תשלום הוצאות רפואיות ואחרות שהוציאה התובעת עקב התאונה. הנתבעים 1-2, כך כנטען בכתב התביעה, היו המחזיקים ו/או הבעלים של אופנוע נושא רישוי מספר 74-419-69 (להלן – האופנוע). בנוסף, היו הנתבעים 1-2 הבעלים והמנהלים של הנתבעת 3, והמעבידים של נהג האופנוע, הוא הנפגע, מר דדובייב ישראל (להלן – הנפגע), אשר עבד כשליח במסעדה שבבעלות הנתבעים 1-3.

3.במועד התאונה, כך כתב התביעה, עת נהג הנפגע באופנוע בשירות מעבידו, ברחוב *** ברמת השרון, היה מעורב בתאונת דרכים עם רכב נוסף, ונגרמו לו נזקי גוף. במועד התאונה, השימוש באופנוע לא היה מבוטח בביטוח בר תוקף, לפי פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל – 1970.

4.עקב הנסיבות דלעיל, נאלצה התובעת לפצות את הנפגע ולשאת בהוצאות, בסך כולל של 8,308.19 ₪, כמפורט בכתב התביעה מטעמה. כתוצאה מכך, ונוכח זכותה של התובעת להשבת כל הסכומים שהוציאה בגין האירוע, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בחוק, הוגשה תביעתה.

5.ביום 1.3.15, הגישה התובעת בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבע 1. התובעת טענה כי חוקר מטעמה ביצע מסירה כדין של כתב התביעה לנתבע 1 באמצעות הדבקה בשלושה מועדים שונים ובשעות שונות, ולבקשה צורף עותק מאישור המסירה, ותצהיר החוקר שביצעהּ.

6.ביום 3.3.15 ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבע 1, על מלוא סכום התביעה(8,308.19 ₪), בתוספת הוצאות משפט בסך 710 ₪, הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.1.15, ושכ"ט עו"ד בסך 1,246 ₪, והכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית החל מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

7.ביום 18.3.15, הגיש הנתבע 1 בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה (להלן- הבקשה).

טענות הצדדים

8.לטענת הנתבע 1, ביום 12.3.15, קיבל מכתב מבא כוחה של התובעת, ובו נאמר כי ניתן כנגדו פסק דין בהעדר הגנה. טוען הנתבע כי מעולם לא קיבל לידיו את כתב התביעה, אשר נטען כי נמסר לידיו, ורק בדיעבד, ולאחר בירור שערך עם בני משפחתו, התברר כי ככל הנראה נמסר כתב התביעה לידי בתו הקטינה, בת ה- 16. לטענתו, בנסיבות אלו, אין המדובר במסירה כדין, ולפיכך, יש לבטל את פסק הדין שניתן כנגדו בהעדר הגנה, ולאפשר לו להגיש הגנה מטעמו.

9.לטענת התובעת יש לדחות את בקשת הנתבע 1. התובעת טוענת כי לא ביצעה מסירה של כתב התביעה לידי בתו הקטינה, כנטען על ידו, אלא שהמסירה נעשתה באמצעות הדבקה על דלת ביתו של הנתבע 1, כמצוות התקנות, וכאמור באישור המסירה שצרפה ותצהיר החוקר הנלווה אליו. אמנם, כך התובעת, וכפי שציין החוקר, בעת ההדבקה נכחה בתו הקטינה של הנתבע 1, אך אין בכך כדי לגרוע מחוקיות הליך המסירה על ידי הדבקה, אשר בוצע כדין, וכנדרש בתקנות. לפיכך, יש לטענתה לדחות את בקשת הנתבע על הסף.

10.עוד טוענת התובעת, כי כתובת המגורים בה בוצעה המסירה הינה אותה כתובת אשר צוינה בבקשה שהגיש הנתבע 1, ומכאן כי אין לנתבע כל עילה שבדין לביטול פסק הדין שניתן כנגדו. זאת ועוד, כך התובעת, הנתבע לא פרט ולו טענת הגנה אחת העומדת לו כנגד התביעה, וגם מטעם זה דין בקשתו להידחות.

11.הנתבע השיב לטענות התובעת, וחזר וטען כי כתב התביעה לא נמסר לידיו, וככל הנראה מסירת התביעה לא נעשתה כדין, שכן התביעה נמסרה לבתו הקטינה ולא באמצעות הדבקה על הדלת, כטענת התובעת. לגופו של עניין, טוען הנתבע כי מעולם לא העסיק את הנפגע באופן אישי, וכי בזמן הרלוונטי לתאונה, היה הנפגע שכיר בנתבעת 3, ומעולם לא עבד אצל הנתבע עצמו. עוד לטענתו, האופנוע המעורב בתאונה, עליו רכב הנפגע, היה בעת הרלוונטית בבעלות הנתבעת 3 ולא בבעלות הנתבע 1.

12.הנתבע הוסיף וטען כי הוא עצמו לא פעל בנתבעת 3, ולא ניתן לבצע הרמת מסך כך שתוסר ההפרדה שבין החברה עצמה לבין האנשים העובדים בה, וככל שיש לתובעת טענות, עליה להפנותן כלפי הנתבעת 3, מאחר שהאופנוע היה בבעלותה, והנפגע היה אחד מעובדיה. עוד לטענתו, מי שהיה אחראי על עניין האופנוע וביטוחו היה הנתבע 2.

13.ביום 16.4.15, הועברה לצדדים הצעת בית המשפט בפשרה ולפיה, פסק הדין שניתן בהעדר הגנה, יבוטל, בכפוף להוצאות שישולמו לתובעת מאת הנתבע 1, ואשר סכומן ייקבע על ידי בית המשפט. הצדדים לא קיבלו את הצעת בית המשפט ומכאן החלטתי.

דיון והכרעה

14.תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד - 1984 , קובעת כי :-

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".