ת"א 18475-07-15 כהן(המנוח) ואח' נ' בנק לאומי למשכנתאות בערבון מוגבל ואח'

החלטה זו עניינה בבקשת התובעים לפטור מאגרה בתביעה על סך של 15,907,966 ₪.

תמצית כתב התביעה

1. לטענת המבקשים במהלך המחצית השנייה של אמצע שנות התשעים בקשו וקיבלו התובעת 2 (להלן: "גבריאלה") ובעלה איתן כהן ז"ל (להלן: "המנוח") משכנתא לרכישת בית מגורים במושב בצרה. לטענתם בעת שיווק המשכנתאות במושב נאמר להם על ידי נציגת הבנק כי לא תאושר משכנתא אלא בכפוף לקיומה של פוליסת ביטוח חיים בתוקף ללווים.

2. בחודש אוקטובר 2001 פתח המשיב 1 (להלן: "בנק לאומי") תיק הוצאה לפועל למימוש בית מגורי המבקשים במושב בצרה, אשר הועמד כבטוחה לטובת קבלת המשכנתא. בחודש פברואר 2002 מונתה המשיבה 2 - עו"ד ישראלה לימור ז"ל (להלן: "המשיבה ז"ל") ככונסת נכסים במסגרת תיק ההוצאה לפועל.

3. בחודש מאי 2001 הגיש בנק דיסקונט לישראל תביעה כספית על סך של 681,000 ₪ כנגד חברה, אשר הייתה בשליטת המנוח וכנגד המנוח וגבריאלה, אשר ערבו אישית לחובות החברה. בפברואר 2003 ניתן פסק דין לטובת בנק דיסקונט, ונפתח נגד המבקשים תיק הוצאה לפועל. לטענת המבקשים עד לחודש ינואר 2004 העבירו לבנק דיסקונט סך של 450,000 ₪, כך שהחוב האמתי נכון לשנת 2004 עמד על סך של 350,000 ₪. בחודש יולי 2004 הגיש בנק דיסקונט בקשה למינוי כונס נכסים נגד גבריאלה והמנוח והצו ניתן נגד גבריאלה בתיק פש"ר 1445/04 ונגד המנוח בתיק פש"ר 1444/04. במועד צו הכינוס מונה עו"ד סומך כמנהל מיוחד וביום 7.1.07 הוחלף המנהל המיוחד בעו"ד ישי בית און – המשיב 4.

4. לטענת המבקשים הליכי הכינוס שננקטו נגדם על ידי בנק דיסקונט בהשפעתו של המשיב 4 היו חסרי תוחלת ותכלית מעיקרם בשל מצבם, אשר היה ידוע כבר בשנת 2004. לטענתם במשך השנים 2004-2008 לא נקט המנהל המיוחד בכל פעולה ולא גילה כל ענין בקידום האינטרסים של הנושים בתיקי הכינוס ואף לא הוגש כל דין וחשבון.

5. לטענת המבקשים מידי פעם לפעם הוצאו נגדם צווי פינוי מביתם כאשר במכתב מיום 9.8.06 הודיע בנק לאומי על כוונה עקרונית לחדול מהליכי הפינוי של הדירה ופריסת ההלוואה וחוב הפיגורים בתנאי להסדר שכר טרחתה של המשיבה ז"ל. לטענת המבקשים הייתה בינם לבין המשיבה ז"ל מחלוקת לגיטימית לעניין שכר טרחתה כאשר זו השתמשה בהליכי הפינוי כאמצעי לדחוק במבקשים תוך הפעלת לחץ בלתי סביר, ועל מנת להביא להשפלתם והחלשתם במקום להגיע להסדר הוגן עם הבנק.

6. לטענת המבקשים באמצע חודש יוני 2008 זומנו לפגישה עם סמנכ"ל בנק לאומי אשר התפרץ נגדם והודיע כי ימכור את תיק המשכנתא לשוק האפור, פגישה ממנה יצאו המנוח וגבריאלה בהלם, ואשר השפיעה באופן קשה על המנוח אשר חש ברע ואף פנה לרופא לקבלת מרשם לתרופות הרגעה אך גם אלו לא שיפרו הרגשתו.

7. עוד נטען כי במהלך פגישה אקראית בין המנוח לבין המשיבה ז"ל, כשבוע טרם ההתאבדות, הטיחה המשיבה ז"ל במנוח כי "אנחנו נפנה אתכם, נזרוק אתכם מהבית, לא יעזור לכם כלום, לא יעזרו לך כל הקשרים שלך בבנק, הבית של הבנק ולא שלכם, ואין לכם כל זכות להיות בבית". לטענת המבקשים המנוח שב לביתו וסיפר לגבריאלה את אשר התרחש.