ת"א 18462-08-10ב.ב. ואח' נ' עיריית באר שבע ואח'

1. בפני תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף לפי סעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין, נ"ח ו/או הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 62 לפקנ"ז בגין תאונה ביום 29/5/08. על פי כתב התביעה התאונה קרתה בעת שהתובע היה בדרכו ללשכת התעסוקה הממוקמת בקריית הממשלה בעיר באר שבע. הוא החל לרדת במדרגות הסמוכות למזרקת המים הממוקמת במקום. בעת ירידתו לטענתו הוא "החליק במדרגות ונפל על צדו הימני". התביעה הוגשה בשנת 2010. התובע הגיע לדבריו ללשכת התעסוקה בשעה 13:12 לפי האסמכתא שהוגשה ומשם הוא פנה לבית החולים ע"ש סורוקה. על פי מכתב השחרור מבית החולים התובע הגיע למחלקה האורתופדית בשעה 13:51.

גרסת התובע בבית החולים הייתה שהוא נפל. התובע לא העיד את הפקידה שחתמה לו על פתק ההתייצבות לגרסה שהוא סיפר לה הגם שלפי גרסתו היא הייתה העדה הראשונה ששמעה את גרסתו.

2.כעבור חודש ממועד הנפילה הגיש התובע תביעה לביטוח לאומי לקצבת נכות כללית (מוצג נ/1). על פי הפרטים שהוא מסר בסעיף 5 מציין התובע כי "הלכתי ללשכת התעסוקה ומעדתי בדרכי לשם." . לאחר הגשת התביעה הגיש התובע חוות דעת רפואית של ד"ר סמיון קרסניאנסקי מומחה בתחום האורתופדיה. על פי חוות דעתו בפרק: "תולדות המקרה" צוין כי לדברי התובע ועל פי התיעוד הרפואי "נחבל מרב.ב. בכתף ימין בתאריך 29.5.08 תוך כדי נפילה בעת ירידה במדרגות בקרית הממשלה בבאר שבע." (עמ' 2 לחוות דעתו).

גרסת התובע לאותו אירוע בתצהיר עדות ראשית הייתה כי התאונה קרתה בעת ירידה במדרגות הסמוכות והצמודות למזרקת המים :"כאשר הגעתי למדרגה רביעית/שלישית מסוף המדרגות (בירידה) ובשל היות המדרגות רטובות ממים שהותזו /חלחלו מהמזרקה אל המדרגות והצטברו עליהן, החלקתי ונפלתי בעוצמה רבה על צדי הימני תוך שאני סופג חבטה קשה. " (סעיף 5 לתצהירו מיום 27/4/12 ). בהמשך מפרט התובע מדוע לא ציפה שהמדרגות יהיו רטובות או שהצטברו בהן מים מהמזרקה . כן הוא מציין כי לא היה שלט המזהיר מפני הסכנה הטמונה במדרגות (סעיף 6 לתצהירו).

3.עילת התביעה היא כי הפעלת המזרקה מהווה סכנה ומטרד להולכי רגל: "היות והמים מותזים מהמזרקה לעבר המדרגות והופכים את המדרגות והירידה בהם לנתיב מעבר מסוכן להולכי רגל. " (סעיף 6 לכתב התביעה).

בכתב התביעה נטען כי הנתבעת חבה חובת זהירות לתובע כי היא התרשלה כלפיו בין היתר כי לא היה שילוט מתאים ו/או אמצעי בטיחות ו/או אמצעי זהירות סבירים ו/או ראויים בקרבת המזרקה שהיה בכוחם למזער את הנזק ו/או למנוע אותו. בדיון טענה באת כוח התובע, עו"ד רוית נחמיאס מור כי היה צריך להתקין גם מעקה. טענה שלא פורטה בכתב התביעה ושלא נתמכה בחוות דעת ולמצער תקן מחייב.

כן היא טענה כי לא היה מעבר בטוח להולכי רגל הפוקדים את המקום ו/או הנתבעת התרשלה באי אחזקה ו/או אי תיקון ו/או אי מיגון מדרגות הסמוכות למזרקה לכן הם מכשלה ו/או לא שמרה על ביטחונם של הולכי הרגל ו/או לא ביצעה בדיקות שגרתיות מעת לעת לבחון האם המקום מתוחזק כראוי. טיעונים שלא נתמכו בחוות דעת או ראיות אחרות. כן נטען גם להפרת הוראה חקוקה שלא פורטה . בנוסף נטען לחבות מחמת היות הנתבעת הבעלים ו/או האחראית ו/או בעל הפיקוח והשליטה.

על פי התשתית הראייתית הייתה בעיה מסוימת של התזת מים מחוץ לגבולות המזרקה במשטר רוחות מסוים שלא נצפה וכן הייתה בעיה של גלישת מים מעל המעקה בגובה המדרגה הראשונה מעל קו האפס. כמו כן המים פגעו בפינת המדרגה וזלגו כלפי מטה. זאת ועוד באותה פינה האיטום הפנימי לא צלח והמים יצאו מהדופן לאותו מקום. על כך העידו משה פישר מטעם העירייה וגם שלום סינוואני מנכ"ל צד שלישי שתחזקה את המזרקה. שלום סיניוואני אף הוסיף כי החברה שלו תחזקה את המזרקה במשך כ- 9 שנים עד שנת 2011 והיו ניסיונות חוזרים של איטום הצד הפנימי של המזרקה הפונה לכיוון המדרגות עם הצלחה למעט בהתייחס לפינה שסומנה בחץ במוצג ת/ 2 (צילום 7) וגם ע"י איטום חיצוני (מוצג ת/ 1 ). באותו מקום גם נחפר חריץ המוביל את המים אל פתח ניקוז תת קרקעי מתחת למזרקה. הצילומים מעידים על זליגת מים יותר נרחבת בשנת 2012 (מוצג ת/2). אך בכל מקרה השטח הפגוע הוא בקו האפס והמדרגות הפגועות הן הראשונה מעל קו האפס ובאופן מינורי בשנת 2012 גם המדרגה השנייה ואולי השלישית מעל קו האפס. אלא שבמדרגה השלישית מלמטה מדובר במקטע הסמוך לדופן של המזרקה הצמוד למדרגה. מוצג ת/ 1 הם צילומים שלפי התאריכון של המצלמה הם צולמו בשנת 2005 אך לפי הפיתוח הם פותחו ביום 31/7/08 , אחרי הפניה לביטוח לאומי. הצילומים במוצג ת/1 ממקדים את הבעיה במדרגה הראשונה מעל קו האפס ובקו האפס, כאשר באחד הצילומים רואים נזילה של מים מעבר למזרקה.

4.התביעה היא לפי בעוולת הרשלנות. על מנת לבחון האם הנתבעת הייתה רשלנית יש לבחון האם היא התרשלה. דהיינו האם היא פעלה באופן לא סביר והאם יש לכך קשר סיבתי לנזק. כאמור לא הוגשה חוות דעת. באת כוח התובע טענה לתחולת סעיף 41 לפקנ"ז המעביר אל הנתבעת את הנטל להוכיח שהיא לא התרשלה. מהטעמים הבאים אני לא מקבלת את עמדת באי כוח התובע כי חלות הוראות סעיף 41 לפקנ"ז המעבירים אל הנתבעת את הנטל להראות שהיא לא התרשלה:

התנאים המצטברים לתחולת סעיף 41 לפקנ"ז הם כי :