ת"א 18406-03-13 צ' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

לפניי בקשה מטעם התובע (להלן גם: "המבקש") לפטור מהגשת חוות דעת רפואית כמצוות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") בתחום הנוירולוגי ולהורות על מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט לבדיקתו ולקביעת נכותו בגין התאונה נושא התביעה. את בקשתו מנמק התובע במצבו הכלכלי הקשה שבגינו אין באפשרותו לשאת בהוצאות הנדרשות לקבלת חוות דעת.

המדובר בתביעה כספית שעניינה תגמולי ביטוח שמבקש התובע לקבל במסגרת פוליסת תאונות אישיות תלמידים, לאחר שנפגע בנפילה מקומה 3 מגובה 12 מטר בבית הספר.

המבקש שהיה קטין בעת התאונה וכיום הינו חייל, הגיש לבית המשפט חוות דעת אורתופדית אשר ייחסה לו נכות אורתופדית בשיעור 5%, אולם טענתו היא, כי בהתאם למסמכים הרפואיים אשר צורפו לכתב התביעה נראה, כי ללא ספק נותרה לו גם נכות נוירולוגית כתוצאה מן התאונה, שהיא למעשה הנכות העיקרית.

המבקש טוען, כי אין בידי אמו לעמוד בתשלום שכר מומחה רפואי. לבקשה המקורית צורף תצהיר של האם, ממנו עולה, כי האם הינה חד הורית, מטפלת בשני ילדיה בגפה, אביו של המבקש אינו נמצא בקשר עמם. האם פוטרה לפני כ- 8 חודשים ונותרה ללא עבודה מני אז, כאשר רק בתחילת ספטמבר 2014, מצאה עבודה בפעוטון בשכר של 25 ₪ לשעה. עוד הוסבר, כי הוריה של האם, פנסיונרים בני שבעים מסייעים לביתם כפי יכולתם ואף ויתרו לשם כך על שהות בבית אבות והם שהלוו את הכסף לחוו"ד אורתופדית ואולם אינם יכולים לסייע לממן חוו"ד נוספת.

הנתבעת מתנגדת לבקשה, בטענה, כי המבקש מנסה לדלג על שלב הכרחי בתביעות מסוג זה וכי מלכתחילה הוגשה התביעה ללא כל חוו"ד, כאשר בשלב חוות הדעת האורתופדית לא נטען דבר. עוד נטען, כי התובע הוא בגיר ואין די בתצהיר אמו וכן כי לא הוכחה אי יכולת כלכלית לממן עלות חוות דעת ונסיון לגייס כספים מאחרים.

בעקבות תגובת הנתבעת והוראות הפסיקה בנוגע לנתונים הנדרשים עת נדרש בית המשפט לשקול בקשה מעין זו, אפשרתי למבקש להשלים את בקשתו בהגשת תצהיר מטעמו ומסמכים תומכים וכך עשה. בתצהירו מפרט המבקש, כי כיום הוא בן 20, חייל, משרת בפיקוד העורף וחי בבית שכור עם אמו ואחותו. המבקש הוסיף, כי אינו בקשר עם אביו מזה 17 שנה וכי אין בבעלותו דירת מגורים או כל נכס אחר. המבקש ציין, כי הוא משתכר שכר מצה"ל של 896 ₪ ומעבר לזה אין לו כל הכנסה. המבקש הוסיף, כי אמו מקבלת תשלומי משפחה בשל המצב הקשה, וכן הצבא אפשר לו לצאת לחופשה מיוחדת כדי לעבוד. המבקש צרף דפי חשבון בנק, המלמדים על יתרת עו"ש של 210 ₪, על הכנסות שעיקרן במשכורת הצבאית והוצאות בהתאם, כן צרף המבקש פרוט שימוש בכרטיסי אשראי המלמד על שימוש שולי של עשרות שקלים, צורף אישור מהצבא על מתן חופשה מיוחדת לצורך עבודה, כן צורפו דפי חשבון בנק של האם המלמדים על הכנסות של אלפי שקלים שחופפות להוצאות ותלושי משכורת של האם, המלמדים על הכנסה חודשית של - 3,600 ₪ בממוצע.

אפשרתי לנתבעת להגיב למסמכים הנוספים שצרף התובע אולם משתגובה כזו לא באה במועד, איני רואה לעכב עוד את מתן ההחלטה.

דיון והכרעה