ת"א 18374-04-15 כהן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ
|
ת"א בית משפט השלום תל אביב - יפו |
18374-04-15
21.4.2016 |
|
בפני השופט: אלי ספיר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקש: שבתאי כהן |
המשיבה: כלל חברה לביטוח בע"מ |
| החלטה | |
|
תמצית הבקשה וטענות הצדדים
1.לפניי בקשת המבקש, התובע בתובענה זו, להורות על מחיקת סעיפים מכתב ההגנה של המשיבה, הנתבעת, בהסתמך על ההנחיות של המפקח על הביטוח וכן על החלטת בית המשפט העליון בפרשת אסולין (רע"א 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אסולין (פורסם בנבו; 04.05.2006; להלן – פרשת אסולין).
2.פסיקת כבוד השופט רובינשטיין בפרשת אסולין מדברת בעד עצמה, ויישומה בפסיקה הרבה בכל בתי המשפט, אינה מותירה עוד מקום לשאלת תוקפה המחייב של ההלכה עצמה, ושל ההנחיות המפקח על הביטוח שאומצו במסגרתה. המשיבה הקדישה פסקאות רבות בתגובתה לבקשת המבקש לטיעונים מדוע אין לאכוף את הנחיות המפקח על הביטוח, אך כאמור, נוכח ההכרעה בפרשת אסולין והחלטות בתי המשפט השונים לאורה – אין כל מקום לדון בטענות כלליות אילו, העוסקות בסוגיות של משפט מנהלי, תחולתו במשפט האזרחי והטעמים נגד אימוצן של ההנחיות המפקח על הביטוח כפסיקה מחייבת.
3.טענתו הבסיסית של המבקש הוא, כי נוכח קביעות בית המשפט העליון בפרשת אסולין אין להתיר למשיבה לטעון טענות אותן לא טענה במכתב הדחייה ששלחה למבקש, המתוארך ליום 02.03.2014 (להלן – מכתב הדחיה). עוד טען המבקש, כי גם אין תחולה לחריגים שנקבעו בהנחיות המפקח על הביטוח עצמו וגם בפסיקה שאמצה אותם.
4.בתגובתה של המשיבה נטען – מעבר לטענות הקשורות למדיניות משפטית כללית – כי אין להורות על מחיקת הטענות, וכי יש להתיר לה לטעון אותן. טענותיה העיקריות של המשיבה בתמצית הן: ראשית נטען, כי אין חובה לפרט בפרטי פרטים כל טענה במכתב הדחייה על מנת לאפשר העלאת טענה זו ונגזרותיה בכתב ההגנה; שנית, כי טענת ההתיישנות הועלתה על ידי המשיבה כבר במכתב הדחייה – הגם שמדובר על טענה סטנדרטית המודפסת אוטומטית; שלישית, כי אין למחוק טענות אשר תוצאת מחיקתן היא הרחבת הכיסוי הביטוחי שרכש המבקש אצל המשיבה (לרבות בנוגע לנזק תוצאתי ותחולת ההשתתפות העצמית).
דיון
5. כאמור החלטת בית המשפט העליון בפרשת אסולין מושרשת בפסיקת הערכאות הדיוניות, לרבות השימוש בה והחריגים לה, ואין כל צורך להיזקק לדיון העקרוני הקשור בהלכה זו.
טענות מקדמיות שבכתב ההגנה
6.הטענה המקדמית שברישא סעיף (א) – בכל הנוגע לרישא, הרי שהצדק עם המשיבה. המבקש לא ציין מועד מדויק להתרחשות או גילוי הנזק בכתב תביעתו. אין בכך כמובן כל פסול, ואולם מדובר על מענה הולם לסעיף בכתב התביעה. בכל הנוגע לסיפא סעיף (א) וכן סעיף (ב) לטענות המקדמיות – ההתייחסות תבוא בחלק הדן בהתיישנות.
7.סעיף (ג) – מדובר על טענה המתייחסת לאופן עריכת כתב התביעה והנספחים שצורפו לו. יש לתהות על מהותן של הטענות נוכח העובדה, כי המשיבה אינה מכחישה קיומה של פוליסה מאוחרת. אולם אין במחיקת הטענה הנ"ל כדי לממש את הרציונל שבהוראות המפקח על הביטוח. מדובר על טענה הנוגעת לאופן עריכת כתבי הטענות והצרופות לו – ואין מקום להורות על מחיקתו של סעיף זה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|