אטיאס ואח' נ' אנקאווה ואח'

פתח דבר

1. עניינו של פסק דין זה בתביעה ובתביעה שכנגד לפיצוי בגין נזקים ממוניים ולא ממוניים, שלפי הטענה נגרמו במהלך עבודות בניה והרחבה שביצעו התובעים 1 ו-2 והנתבעים, כל משפחה בדירתה. תובע 3 שדירתו ממוקמת מתחת לדירת התובעים, הרחיב דירתו עשרים שנים קודם לכן, לטענתו גם דירתו ניזוקה כתוצאה מעבודות הנתבעים, ובנוסף לעוגמת הנפש מבקש החזר השתתפות יחסית בקיר שבנה אז ואשר שימש את הנתבעים בבנייתם.

2. התובעים 1 ו-2 (להלן: "התובעים") הם בעליה של דירה בקומה הראשונה של בית משותף המצוי ברחוב הסייפן 2 בירושלים (גוש 30435 חלקה 49/3, להלן: "דירת אטיאס" ו"הבית" בהתאמה). התובע 3 הוא הבעלים של הדירה הנמצאת בקומת קרקע מתחת לדירת אטיאס (חלקה 49/1, להלן: "דירת בן דוד").

3. הנתבע 1 היה במועדים הרלבנטיים לתובענה הבעלים הרשום של הדירה שבקומה הראשונה בצמוד לדירת אטיאס. הנתבע 2 הוא בנו, אשר טיפל בכל ענייני הדירה בשם אביו, והוא זה שהיה מעורב בהליך הבניה ובסכסוך עם התובעים. (להלן: "הנתבע" או "דירת הנתבע").

4. בסמוך לפני הגשת התביעה, ביום 2/4/2014 הועברו הזכויות בדירת הנתבע לגב' רונית סיפרמן, בתו של הנתבע 1 ובהמשך, במהלך ניהול ההליכים המשפטיים נמכרה הדירה לצד שלישי, שאינו צד לסכסוך שבפניי, בהתאם לחוזה מכר שנחתם ביום 15/3/2015 והוצג לעיוני (סומן נ/9). בקשה לתיקון כתב התביעה וצירוף צד שלישי כנתבע נוסף נדחתה (החלטה מיום 22.11.16).

    

   השתלשלות האירועים

5. בשנת 2011 שכרו אטיאס והנתבע את שירותיו של המהנדס יוסף חסידים לשם השגת היתר בניה משותף להרחבת דירותיהם. היתר הבניה ניתן ביום 26/12/2011 (סומן ת/3).

   על פי דף חישוב שטחים שנלווה להיתר (סומן ת/4), המשקף את מצב הדירות עובר למתן ההיתר וכן את תוספת הבניה לגביה ניתן ההיתר, ומהראיות שהובאו בפני עולה כי , הן אטיאס והן הנתבע חרגו מההיתר בניה שניתן להם, ואגב, ככל הנראה גם תובע 3, כך לפחות עולה מחוו"ד המומחה גולדקלנג, אם כי סוגיה זו אינה בבסיס המחלוקת, אלא מהווה רקע להבנת מניעי הצדדים ותום ליבם.

   אטיאס סגר עם לבנים חדר בשטח של כ-13 מ"ר במקום הפרגולה שאושרה לו ובנוסף הגדיל את שטח המרפסת ב-7.55 מ"ר מעבר למה שהותר. בתוך הדירה חתך את קיר הממ"ד, העתיק את מיקומה של דלת הפלדה והחליף אותה בדלת מעץ, כך שחדר הממ"ד איבד מיכולתו לשמש ככזה. (חוו"ד מומחה בית משפט, אחי קליין עמ' 10).

   הנתבע אף הוא לא טמן ידו בצלחת, הרחיב את שטח הקומה הראשונה ל-86.4 מ"ר בתוספת מרפסת בשטח 14.26 מ"ר, ובקומה השניה בנה יחידה בשטח 42.48 מ"ר (בהתאם להיתר) בתוספת חורגת של מרפסת בשטח 40.2 מ"ר ופרגולה בשטח 14.14 מ"ר.

   בנוסף, כדי להימנע מהצבת עמודי תמיכה ופגיעה בדירת השכנה, כנראה בשל התנגדותה, וכדי להחיש את ביצוע הבניה, ולצורך יציקת הרצפה והתקרה, הציב הנתבע 8 קורות פלדה ("רלסים"), תוך שהוא פורץ לעומק הקירות בדירת אטיאס ופוגע בבטון וברשת הזיון של קיר הממ"ד, לטענת הנתבע לא כל החורים פגעו ברשת הזיון.

6. על פי חוו"ד אחי קליין, בהסתמכו גם על חוו"ד סדצקי מטעם התובעים, ניתן היה לתקן את הפגיעה בחוזק קירות הממ"ד על ידי תיקון הבטון בחומר צמנטי ייעודי, בעלות כוללת של 20,000 ₪ כולל פיקוח הנדסי, אולם "אין לתיקון משמעות מבחינת הממ"ד לנוכח שינויים שנעשו בממ"ד ע"י אטיאס, אשר גרמו לכך שאינו מהווה מרחב מוגן יותר". (עמ' 11 לחוו"ד אחי קליין).