ת"א 18366-04-14 ביאדי נ' חורסאני

מחלוקת הנטושה בפתח הדיון בתיק זה סבה סביב שאלת החיוב באגרה ראשונה.

תחילתו של תיק זה היא שטר שהוגש לביצוע ביום 22.8.1989 על ידי התובע על סך של 22,000 ₪. ההליכים הגיעו לפתחו של בית המשפט רק כעת מאחר והאיחור בהגשת התנגדות הוסבר על ידי כך שהנתב היה בארה"ב תקופה ממושכת ולא ידע אודות הבקשה לביצוע.

הצדדים חלוקים בשאלה האם יש לשום את האגרה הראשונה לפי שווי התובענה במועד הגשת ההתנגדות או בהתאם לשוויה בעת הגשת הבקשה לביצוע השטר ללשכת ההוצאה לפועל? לצורך כך הגיש הנתבע בקשה לסילוק התביעה על הסף.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים נחה דעתי כי יש לקבל א עמדת הנתבע. יחד עם זאת התוצאה אינה מחיקת התביעה באופן מידי אלא יש לאפשר לתובע לתקן את הפגם שכן אין דרכו של בית המשפט לסלק תובענות על הסף מקום שבו ניתן לתקן פגם שנפל בהן.

תקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 (להלן: "התקנות") קובעות בתוספת פריט 1 כי האגרה בתובענות לסכום כסף קצוב היא 2.5% מהסכום הנתבע כערכו בעת הגשת התובענה בתוספת סכום מסוים. תקנה 6 לתקנות קובעת כי האגרה בתביעות לסכום קצוב תשלום בשני שיעורים: השיעור הראשון עם פתיחת ההליך והשיעור השני לפני ישיבת הוכחות בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהמדד שפורסם לאחרונה לפני פתיחת ההליך עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום. אציין עוד כי "תובענה" מוגדרת בסעיף 1 לתקנות כדלקמן:

"תביעות, לרבות תביעות שכנגד והודעות לצד שלישי, בקשות, ערעורים ושאר ענינים שמביא בעל דין לפני בית משפט באחת הדרכים שנקבעו לכך על פי דין, ושנדרשת בהם החלטה או פסיקה של בית משפט;"

מקיבוץ ההוראות הנ"ל עולה כי יש להעריך את שווי התובענה בהתאם לערכה בעת הגשתה בפני בית המשפט. עוד עולה כי תובענה היא הליך שבו נדרשת הכרעת בית המשפט לרבות הגשת בקשות. לעניות דעתי יש לראות את מועד הגשת התובענה כמועד העברת ההתנגדות לבית המשפט ולא לפני כן. מסקנה זו מתחייבת מהוראות תתקנה 1 לתקנות הרואה בתובענה כהליך הדרוש להכרעת בית המשפט ובהתאם לכך כל עוד לא הוגשה התנגדות לביצוע השטר לא נדרשת הכרעה כלשהי של בית המשפט. יתרה מכך מסקנה זו מתיישבת היטב עם הוראות תקנה 108(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם – 1979 הקובעת:

"משהועבר לבית המשפט כתב ההתנגדות כאמור בתקנת משנה (א) יהא דינה של בקשת ביצוע השטר ככתב תביעה לפי סדר דין מקוצר..."