ת"א 18359-02-14 מאפית חנוכה בע"מ נ' מוסקוביץ ואח'

1.המבקשים עותרים לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה להוצאותיהם. עסקינן בתביעה בסך 436,120 ₪ בגין נזקים נטענים שנגרמו למשיבה, אשר שכרה נכס מסחרי מהמבקשים. נתבעים ראשי נזק בגין טענה כי המבקשים עשו שימוש בחשמל אשל שילמה המשיבה ונהנו מתשלומי ארנונה אשר שילמה, בגין נזקים למושכר בבעלות המשיבים ונזקים כלליים בסכום של 150,000 ₪. על פניו יש קושי בהוכחת מלוא הסעדים שפורטו בכתב התביעה.

לטענת המבקשים, מהתנהלות המשיבה במהלך שנות השכירות עלה כי מצבה הכלכלי אינו איתן שכן ביקשה לדחות תשלומים, למרות ששולמו בסופו של יום. עוד נטען כי מדובר בחברה מפרת חוק שאינה משלמת חובותיה לרשם החברות ואף נערכו בירורים אודותיה בגין חוב מס. לפיכך עותרים המבקשים לחיוב המשיבה בהפקדת 60,000 ₪ להבטחת הוצאותיהם.

המשיבה מתנגדת לבקשה, וטוענת, ללא תצהיר, כי לא מדובר במקרה חריג בו יש לחייב בהפקדת ערובה לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי.

2.תגובת המשיבה מתעלמת מכל כי הבסיס לחיובה בערובה להוצאות הוא היותה חברה בע"מ. בהעדר תצהיר מטעמה לא נסתרו הטענות בדבר מצבה הכלכלי ולא הוצגו טעמים מדוע אין לחייבה בהפקדת ערובה.

בבר"ע 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' מרדכי (מוטי) זיסר, 13.7.08 קבע כב' השופט א' גרוניס כי הכלל הנגזר מהוראות סעיף 353א לחוק החברות הוא כי חברה התובעת מחוייבת להפקיד, לפי בקשת הנתבע, ערובה להוצאות. חזקה זו ניתנת לסתירה אם הוכיחה התובעת כי באפשרותה לשלם הוצאות ההליך או אם נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה. בשיקול השני יובאו בחשבון סיכויי התביעה, האם הבקשה לחיוב בערובה נועדה למנוע תביעה אמיתית של החברה וכן תרומת הנתבע למצבה הכספי של החברה.

ברע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, 11.2.09 חידד כב' השופט ח' מלצר, את היחס בין סעיף 353א לחוק החברות לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי תוך מתן דגש לזכות הגישה לערכאות ביישום ובקביעת שיעור הערובה בנסיבות כל עניין ועניין.

מהוראות חוק החברות ופרשנותו עולה כי אין חולק כי ההוראות המהותיות ביחס לחיוב החברה בערובה להוצאות מחייבות ככלל הטלת ערובה, אלא אם עמדה החברה בנטל להוכיח כי נסיבות העניין או יכולתה הכלכלית מצדיקות להמנע מהטלת ערובה כאמור. בבחינת החריגים, נעזרים בכלי הדיוני של הטלת החיוב בהוצאות, תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, ופרשנותה. סיכויי ההליך ישפיעו רק במקרי הקיצון, קרי אם סיכויי התביעה טובים מאוד או גרועים מאוד.

3.המשיבה לא עמדה בנטל להוכיח כי יכולתה הכלכלית מצדיקה להמנע מהטלת ערובה. ודאי שסיכויי ההליך אינם מוצקים באופן המצדיק להמנע מהטלת ערובה. עם זאת, הלכה הפסוקה קבעה כי יש לקבוע סכום ערובה במתינות שלא יחסום את הגישה להליך המשפטי.

באיזון בין סכום התביעה למורכבותה, תוך מתן אפשרות לתובעת לנהל את ההליך מצאתי מקום להעמיד את סכום הערובה על סך של 12,000 ₪.

במידה ולא תפקיד התובעת 12,000 ₪ , במזומן או ערבות בנקאית לא מוגבלת בזמן, עד ליום 1.2.2015, תדחה התביעה.