ת"א 18345-07-14 בנק מרכנתיל דיסקונט טירת הכרמל 17662 נ' אוחנה

לפני תביעה כספית שהגיש מוסד בנקאי בסדר דין מקוצר כנגד לקוחה על סך של כ- 140,000 ₪.

הצדדים מסכימים בתיק זה כי מהחלטת כבוד הרשמת חיון מיום 8.7.2015 שהשיקול למתן רשות להגן, על אף דלות טענות ההגנה, הייתה העובדה שהתובעים הפקידו בחשבון הבנק המחאות של צד ג' בסך של 68,000 ₪. יחד עם זאת כבוד הרשמת לא התנתה את מתן הרשות להגן בתנאים לרבות התנאי שמלוא ההמחאות או חלקן יפרעו.

חלק מההמחאות בסכום כולל של 28,000 ₪ נפרעו אולם חלק אחר בסכום של 36,000 ₪ חוללו. בעקבות כך עתרה התובעת למתן פסק דין. בהחלטה שניתנה על ידי קבעתי שלא ניתן לתת פסק דין לבקשת התובעת שכן בהחלטת כבוד הרשמת פרעון ההמחאות לא הייתה תנאי מפורש למתן רשות להגן. לאור זאת קבעתי דיון בו נשמעו טענות הצדדים בשאלה האם יש להציב תנאים למתן רשות להגן.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה ברוח החלטת כבוד הרשמת כי יש להתנות את מתן רשות להגן בתנאים. סכום ההמחאות בסך של כ- 68,000 ₪ היה כמחצית מגובה החוב הנתבע. עד כה שילמה התובע סך של 28,000 ₪. הנתבעת הציעה לפרוס את יתרת סכום השיקים בסך של 40,000 ₪ ל- 10 תשלומים כנגד החזרת השיקים לידיה. לחילופין טוענת כי אם כבוד הרשמת הייתה יודעת שהשיקים יחוללו הייתה קובעת ערובה בסכום כולל שנע בין 20 ל- 30 אלף ₪.

לצערי לא אוכל לחזות מה הייתה כבוד הרשמת מחליטה. יחד עם זאת לאחר שאני שוקל את טענות ההגנה ומביא בחשבון את החלטת כבוד הרשמת שקבעה כי טענות ההגנה דלות – קביעה שהנתבעת לא חלקה עליה לפני באופן ממשי – אני סבור כי תנאי למתן רשות להגן על הנתבעת להפקיד סך של 50,000 ₪. מאחר ומתוכם כבר שולמו 28,000 ₪ הנתבעת תפקיד בקופת בית המשפט סך של 22,000 ₪. ההפקדה תבוצע בתוך 60 יום מהיום אחרת הבקשה לרשות להגן תדחה.

הפגרה לא תקטע את מירוץ הזמנים.

התיק יובא לעיוני ביום 10.11.2016 לבדק הפקדה.