פסק דין 18296-09-11

1. תביעה כספית לפי תק' 371 לתקנות סדר הדין האזרחי לחלוט כספי ערבות שהופקדה לשם הבטחת נזקי צו מניעה שניתן. הצו ניתן בזמנו בביהמ"ש המחוזי, בתביעה בה נתבעה התובעת שבפני על ידי הנתבעת שבפני. אותה תביעה נדחתה, כך שהצו פקע. ערעור שהוגש לביהמ"ש העליון – נדחה. ראיתי לדחות התביעה בחלקה הארי.

2. מטעם התובעת הוגש תצהירה של גב' מלכה בירנבאום, ומטעם הנתבעת – תצהירו של מר עודד תורג'מן (מנהלים ובעלי מניות בשתי החברות). הצדדים הסמיכוני לתן את פסק הדין בלא שייחקרו המצהירים. ממילא, יש לומר, אין חולק על מרבית הנתונים שיצוינו לעיל, אלא המשמעות המשפטית הקנויה להם ביחס לתביעה, היא השנויה במחלוקת. התובעת תכונה להלן "בתי ארזים", והנתבעת – "אמירי זכרון".

3. על הרקע לסכסוך בין שתי החברות עמדתי בהחלטה מיום 11.12.11 בה דנתי במאוחד בשתי בקשות: בקשה לסילוק על הסף, ובקשה לשחרור ערבות מופקדת. באותה החלטה דחיתי מחד בקשת אמירי זכרון לסילוק על הסף, אך קבלתי חלקית בקשתה השנייה והוריתי לשחרר לידיה רוב הערבויות שהופקדו לשם הבטחת נזקי צו המניעה. זאת למעט סך של 162,000 ₪.

התביעה אפוא צומצמה בפועל לחילוט סך זה שנותר מופקד. לטענת התובעת, בשל אותו צו מניעה שניתן בזמנו בביהמ"ש המחוזי, נגרמו לה נזקים בסכומים גבוהים יותר.

4. לשם הבנת הרקע, אצטט להלן סעיפים מאותה החלטה בבחינת פתיח. לאחר מכן אסקור כרונולוגית העובדות הרלבנטיות (ונתונים נוספים שלא נזכרו באותה החלטה, שכן לא היה בהם צורך באותו שלב). הדיון ישולב בסקירה.

להלן אפוא סע' 1-13 להחלטה מיום 11.12.11:

"1. ביום 10.1.11 ניתן פסק דין בת.א. 1801-09-09 בבית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט סוקול).

הנתבעת שבפני (להלן: " אמירי זיכרון") היתה התובעת באותו תיק, והתובעת דכאן (להלן: "בתי ארזים") היתה הנתבעת . לא אכנס בגדרה של החלטה זו לפרטי פרטיו של הסכסוך. בתמצית, דובר בטענה לעסקאות נוגדות במקרקעין, ובגדרו של פסק הדין הוכרע כי אין כלל צורך לדון בתחרות שבין העסקאות: שכן ההתחייבות לה טענה אמירי זיכרון (לרכישת המקרקעין מבית ארזים) ממילא לא השתכללה לכדי הסכם מכר מחייב. לכן ממילא לא היה בסיס לתביעת אמירי זיכרון לאכוף אותו הסכם מכר שלא השתכלל.

2. בסייפת פסה"ד ניתנה החלטה שהצדדים יתנו עמדה לגבי הערבויות שהופקדו בתיק. מדובר בערבות ועירבון בהן חויבה אמירי זיכרון בגדרם של צוי מניעה שניתנו לטובתה, ולא אפשרו לבתי ארזים להשלים המכר של מקרקעי המריבה לחברה אחרת. אותם סעדים זמניים פקעו עם מתן פסה"ד מיום 10.1.11.