ת"א 18292-06א' י' נ' ע' ד' ואח'

רקע

בפני מונחת תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"), אותה הגיש מר א' י'א' י' (להלן: "התובע") שהיה מעורב בתאונת דרכים ביום 24.05.2002 כאשר רכב מסחרי פגע ברכב בו ישב התובע כנוסע ליד הנהג. כתוצאה מתאונה זו (להלן: "התאונה") נגרמו לתובע פגיעות גופניות בעצם הירך, בעינו, בשיניו ובצלעותיו. מר ע' ד' (להלן: "נתבע 1") היה הבעלים והנהג של הרכב. מנורה חברה לביטוח ואבנר אגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ (להלן: "הנתבעות 2 ו 3"), הינן ה"מבטח" כהגדרתו בחוק, אשר ביטחו בעת אירוע התאונה את הרכב בפוליסת ביטוח בת תוקף.

התיק החל את דרכו אצל כב' הש' מיכל שריר, ועם פרישתה לגמלאות התיק הועבר לטיפולי.

התובע נבדק על ידי שלושה מומחים מטעם בית המשפט. סיכום של כל חוות הדעת ושקלולן מביא לתוצאה של נכות רפואית משוקללת בשיעור של 53.44%.

לאחר שהצדדים הגישו תחשיבי נזק מטעמם, הצעתי ביום 16/12/2012 לצדדים כי ינסו להגיע להסדר פשרה על בסיס הצעת בית המשפט. משלא השכילו הצדדים להגיע להסדר ביניהם, לא היה מנוס מלהכריע בתיק זה לפי העיקרון של "ייקוב הדין את ההר" (מסכת סנהדרין דף ו' עמוד ב') ולכן קבעתי את התיק לדיון הוכחות.

ביום 15/09/2013 התקיים דיון הוכחות בו העידו מטעם התביעה, מר א' י'א' י' התובע ואמו של התובע – הגב' ר' י'ר' י'.

בהחלטתי מיום 17/09/2013 ומונחה על ידי ההלכה הפסוקה לפיה הדרך להוכחת דרכי שיקומו של נפגע, בתביעה על פי חוק הפיצויים, הינה על ידי מינוי מומחה בתחום השיקומי (ראו לעניין זה רע"א 504/90 בר זאב נ' ג'ומעה ואח', פ"ד מד (2) 200; ע"א 185/88 אבו ג'עפר נ' אבו ג'עפר, פ"ד מה (3) 117, 122-121; ע"א 5779/00 הפניקס הישראלי חברה לבטוח בע"מ נ' עבדול אחמד, פ"ד מה (4) 77, 86-84). הוריתי על מינויו של ד"ר דאיץ' אלכסנדר ממחלקת השיקום אורתופדי בבי"ח שיבא תל השומר וזאת על מנת ליתן חוות דעתו בקשר לדרכי שיקומו של התובע. ד"ר דאיץ' הגיש חוות דעת רפואית ביום 09/02/2014 ונחקר בעניין זה בדיון שהתקיים ביום 07/10/2014.

הצדדים ביקשו ליש את סיכומיהם בכתב ולאור מורכבותו של תיק זה כיבדתי את בקשתם.

התביעה הגישה את סיכומיה ביום 18.12.14.

ההגנה הגישה את סיכומיה ביום 9.3.15.

טענות הצדדים

ב"כ התובע המלומדת טוענת כי מאז התאונה ובמשך תקופה כבת 12 שנים, הוכחה מסכת עובדתית רצופה של אשפוזים, טיפולים רפואיים ונפשיים ושימוש באמצע עזר תומכים ובתרופות רבות. בראשית תקופה זו, לאחר התאונה התובע אושפז בבית החולים הלל יפה בחדרה לתקופה של חודשיים. לאחר מכן, הועבר לבית החולים לוינשטיין לשיקום לתקופה של חודשיים נוספים. לאחר שחרורו מבית החולים לוינשטיין התנייד באמצעות כיסא גלגלים ולאחר מספר טיפולי פיזיותרפיה החל התובע ללכת בעזרת קביים ובעזרת סד. ביום 05/10/03 אושפז התובע למשך שישה ימים עקב בעיות ורידים. ביום 05/12/03 שוב אושפז למשך ארבעה ימים בגין נפיחות בשוק. ביום 07/11/06 אושפז שוב למשך שישה ימים. ביום 03/12/14 אושפז למשך אחד עשר ימים בבית החולים רמב"ם.