ת"א 18232-04-11 עאדל עיסא למסחר בע"מ נ' שלומי אחסנה בע"מ ואח'

התובעת הגישה תובענה כספית על סך 91,418 ₪, בגין נזקים שנגרמו לה לטענתה, כאשר פלטות עץ שיובאו על ידה, ושיועדו לייצור רהיטים, נפגמו בעת שאוחסנו אצל הנתבעת (להלן: "הסחורה"). הנתבעת 1 היא חברה בעלת מחסנים לאחסון סחורות המגיעות לארץ באמצעות הובלה ימית דרך נמל אשדוד הנותנת שירותי אחסנה ואשר שירותי האחסנה שלה נשכרו על ידי התובעת (להלן: "הנתבעת"). התובעת טוענת כנגדה כי פעלה באופן רשלני ובניגוד להוראות חוק השומרים, בכך שאחסנה את הסחורה בתנאים אשר גרמו לפגימתה.

התביעה נגד הנתבעת 2 נמחקה לבקשת התובעת בהחלטה מיום 04/03/12.

תמצית טענות הצדדים

טענות התובעת

התובעת טוענת כי ביום 23/08/10 ביצעה ייבוא של פלטות עץ מברזיל, כאשר הסחורה הגיעה לארץ דרך הים. הסחורה הייתה מיועדת לייצור רהיטים, והגיעה לארץ באונייה כשהיא מאוחסנת בתוך מכולה סגורה. הסחורה נפרקה במחסן הנתבעת, כאשר מחציתה נמכרה ללקוחות ומחציתה נותרה במחסן הנתבעת. שירותיה של הנתבעת נשכרו על ידי הנתבעת 2, שטיפלה בשחרור הסחורה מהמכס ובהעברתה לאחסון אצל הנתבעת, ע"פ סיכום עם התובעת.

התובעת טוענת כאמור, כי הסחורה נפגמה בעת שאוחסנה אצל הנתבעת. הדבר נודע לה כאשר מכרה את הסחורה והעבירה אותה ללקוח, אך זה סירב לקבלה בטענה כי היא פגומה לאחר שעמדה בשמש. לאחר מכן החזירה התובעת את הסחורה למחסני הנתבעת.

מנהל התובעת, מר עיסא עאדל, ביקר במחסני הנתבעת ושם הבחין כי נגרם לסחורה נזק שכן היא לא אוחסנה במחסן המקורה אלא הושארה בחוץ חשופה לשמש ולרטיבות, כך שלא הייתה יכולה עוד לשמש לייצור רהיטים.

התובעת טוענת כי הנתבעת התרשלה במילוי תפקידה, בכך שאחסנה את הסחורה בחצר חיצונית כשהיא חשופה לקור, לחום ולגשם. הדבר גרם לסדקים בעץ, היפרדות הלוחות וריקבון, באופן שלא ניתן לצבוע את העץ ולהשתמש בו לשם ייצור רהיטים כמתוכנן. האחסון הלקוי של הנתבעת למעשה גרם לפגימת הסחורה והוצאתה מכלל שימוש.

התובעת טוענת כי על מערכת היחסים שבינה ובין הנתבעת חל חוק השומרים, וכי הדבר מקים את אחריותה של הנתבעת לפצות את התובעת על נזקיה שנגרמו כתוצאה מהאחסנה הרשלנית של הסחורה. בסיכומיה הפנתה התובעת לחזקה הקבועה בס' 2(ב) לחוק השומרים, לפיו הנטל על הנתבעת להוכיח שהנזק לסחורה נגרם עקב נסיבות שלא היה עליה לחזות אותן מראש, ולא יכולה הייתה למנוע את תוצאותיהן. לטענת התובעת הנתבעת לא הרימה את הנטל, ולפיכך היא חבה בנזק.

מטעם התובעת הוגשה חוות דעת מומחה של השמאי שבתאי בלילי (להלן: "השמאי"/ "המומחה"), אשר העריך את נזקיה של התובעת בסכום של 58,084 ₪ (לא כולל מע"מ). סכום זה נגזר ממחצית השווי הכולל של הסחורה שנקנתה על ידי התובעת – שכן מחצית מהסחורה נמכרה עוד בטרם האחסון – וכן ממחצית עלות ההובלה הימית. התובעת הוסיפה ותבעה את הנזק בגין הרווחים שהפסידה מאובדן הסחורה, בשיעור של 30% מעלות הסחורה שנפגמה, וכן את הוצאות הפריקה ושכר טרחת השמאי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.