ת"א 18230-01-14 וקנין נ' יוסופוב

1.         עסקינן בתביעה כספית שענינה נזקים שנגרמו למושכר (חנות מס' 3 ברח' רש"י פינת הנגב בקרית מלאכי) ע"פ הנטען.

התביעה הוגשה ע"י המשכיר כנגד השוכר כתביעה שטרית (בהסתמך על שטר בטחון) וכדי סך של 180,355 שקלים ע"פ רישומי התיק, אולם בדיון האחרון הבהיר ב"כ התובע כי הלה מעמיד תביעתו ע"ס של 95,000 שקלים (בעיגול) בלבד וזאת בהתאם לחוות הדעת מטעמו שהוגשה לביסוס הנזקים הנטענים.

2.הנתבע מצידו מכחיש בתוקף את הנזקים הנטענים ובכלל זאת את אלו שמקורם בציוד שנמסר לו ע"י התובע ולא הוחזר. לטענתו, ציוד זה היה חסר ערך והושלך בתאום עם המשכיר ובאישורו. הנתבע אף מציין כי ביצע שיפוצים במושכר ומסר החזקה בו כשזה נקי ותקין.

3.הצדדים הגישו עדויותיהם בתצהירים שכללו מחד גיסא את תצהיר התובע וחוות דעת מומחה – שבתאי בלילי (שמאות רכוש וסקרים) ומאידך גיסא את תצהיר הנתבע ואדם ששמו יהודה בן דוד (משפץ המושכר ע"פ הנטען).

כן הגישו הצדדים מסמכים שונים, לרבות הסכמי שכירות שנחתמו לאורך השנים, ותמונות שצולמו במושכר.

4.          באי כח הצדדים הודיעו במהלך הדיון אשר התקיים ביום 1.6.15, כי הם מסכימים לפסיקתו של בית משפט זה על דרך הפשרה לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד – 1984 ללא הנמקה  וזאת על סמך הנתון בתיק.

5.          לאחר עיוני במכלול הנתון בתיק, שקילת סבירות גירסאות הצדדים, הסיכונים והסיכויים של הנטען מחד ומנגד ומתן דעתי לנטל, ככל המוטל על כל צד, ולמסגרת המשפטית בה ניתנת החלטתי, מצאתי מקום להורות על חיובו של הנתבע בתשלום סך כולל של16,500 שקלים.

סכום זה ישולם תוך 30 ימים.

ככל שהתובע הינו עוסק מורשה, הרי שאז עליו ליתן חשבונית מס כחוק ועל הנתבע לצרף לסך הנ"ל את סכום המע"מ הרלבנטי.

המזכירות תמציא עותק מפסק הדין לצדדים ונוכח אופן סיומו, החזר אגרה לתובע ייעשה בכפוף להוראות התקנות.