ת"א 18227-03-16 סחייק ספיר נ' לשכת המסחר והתעשיה חיפה והצפון ע"ר 580009561

1.המשיבה הגישה נגד המבקשת תביעה לתשלום שכר טרחה המגיע לה בגין טיפולה ב-25 תביעות שונות בהן ייצגה את המבקשת, ואשר פורטו בסעיף 32 לכתב התביעה. חצי שנה לאחר שהוגש כתב התשובה לכתב ההגנה, שלח בא-כוח המבקשת, היא הנתבעת, מכתב דרישה למשיבה לגלות בתצהיר את המסמכים שברשותה ובשליטתה, ונענה בסירוב מהטעם כי הדרישה הוגשה באיחור, ובניגוד להוראת תקנה 120 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: התקנות). לפיכך, הוגשה הבקשה הנוכחית, מכוח סעיף 112 לתקנות, למתן צו לגילוי מסמכים ואף צו לעיון במסמכים שיגולו בתצהיר. בין נימוקי הבקשה נטען כי אף המשיבה איחרה בהגשת כתב התשובה, כי לא יעלה על הדעת כי המשיבה, היא התובעת, תסתיר מסמכים ותפתיע את המבקשת בשלב ההוכחות, וכמובן - כי "הפרוצדורה אינה מיטת סדום". 

2.בתשובת המשיבה לבקשה נטען כי הדרישה לגילוי באיחור של חמישה חודשים מעידה על שימוש בהליכי משפט שלא כדין, חוסר תום לב וחוסר סבירות. נטען אף להכבדה, מאחר ו"אין באפשרותה (של המשיבה - א"ג) לערוך תצהיר גילוי מסמכים" מאחר ובכל התיקים שבהם ייצגה המשיבה את המבקשת ולגביהם הגישה תביעתה לתשלום שכר טרחתה "היו מסמכים שונים כגון: כתבי-טענות, פרוטוקולים, נספחים, תצהירי עדות ראשית וכד'". לפיכך, "בלתי אפשרי לבקש היום תצהיר גילוי מסמכים ביחס לכל התיקים בהם טיפלה המשיבה, מאחר ומדובר בחומר רב המקיף תיקים רבים". עוד טענה המשיבה כי היא גילתה כבר את כל המסמכים בנוגעים לתביעה הנוכחית והמצויים ברשותה.

3.בתשובת המבקשת לתשובת המשיבה נטען כי השיהוי בדרישה לגילוי מסמכים לא הסב נזק למשיבה, וכי אין טענה זו עולה בקנה אחד עם הטענה בדבר חוסר האפשרות ליתן תצהיר גילוי מסמכים עקב הכבדה.

4. תקנה 120 לתקנות קובעת כי בעל דין לא יהא רשאי לבקש מבית המשפט לתת צו לגילוי מסמכים, אלא אם כן פנה לבעל דינו תוך 30 יום מיום המצאת כתב ההגנה האחרון או כתב התשובה, בבקשה בכתב לגלות בתצהיר את המסמכים ובעל הדין לא נענה לבקשה תוך 30 יום. ברע"א 2097/16 מדינת ישראל נ' רופל (פורסם בנבו, 1.1.2017) הודגש כי הליכי גילוי מסמכים הם הליכים מקדמיים שאמורים להתנהל על-פי לוח הזמנים הקבוע בתקנות, ולמיצער, יש לסיימם באופן סופי במסגרת הליכי קדם משפט. ברע"א 8133/14 ונטורה קינג נ' אופיר טורס (פורסם בנבו, 15.3.2015) (להלן: עניין ונטורה קינג) כי על-פי תקנה 143(3) לתקנות, שופט רשאי בקדם משפט (ובאותה פרשה - בקדם ערעור) "לרפא" את מחדל הצדדים בהתאם לשיקול דעתו. ברע"א 10538/08 המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל בחיפה נ' כנעאן (פורסם בנבו, 12.4.2009), אליו הפנה בית המשפט בעניין ונטורה קינג, הבהירה השופטת (כתוארה אז) נאור כי משיקולי יעילות אימצה הפסיקה גישה גמישה המאפשרת לשופט הדן בקדם משפט ליתן הארכת מועד ביחס למועדים הקבועים בתקנות אם הצדיקו נסיבות המקרה את הדבר.

5.הפסיקה התייחסה לסמכויות שופט בקדם משפט, כפי שנקבעו בתקנה 143 לתקנות. כאמור ברישא של אותה תקנה - "בקדם-משפט או לצורכי קדם-משפט מוסמך שופט ..." - סמכויות אלו קיימות לא רק במסגרת קדם משפט, אלא אף "לצורכי קדם-משפט", הווה אומר - עוד בטרם התקיימה ישיבת קדם משפט. בענייננו, ישיבת קדם משפט ראשונה טרם התקיימה, בירור התובענה טרם "יצא לדרך", ואין במחדלה של המבקשת - שאיחרה בפנייה למשיבה בבקשה לגילוי מסמכים - כדי להסב נזק למשיבה. (יוער כי דחיית פניית המבקשת על-ידי המשיבה מהטעם הפרוצדורלי נעשתה לאחר שהמשיבה עתרה למחיקת כתב התשובה, בין השאר מאחר והוא הוגש באיחור, בניגוד לקבוע בתקנות ...).

6.לא ניתן לקבל את טענת ההכבדה כנימוק לסירובה הגורף של המשיבה לגלות את המסמכים שברשותה והנוגעים לתביעה הנוכחית. טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם טענת המשיבה כי היא כבר גילתה הכל, ועם טענתה כי היא זו שייצגה את המבקשת בהליכים משפטיים שונים. עובדה אחרונה זו מלמדת לכאורה שבידיעתה וברשותה כל המסמכים הנוגעים לאותם הליכים, אין היא צריכה להרחיק ולתור אחריהם, וגילויים אינו אמור להכביד עליה בשום דרך. בהיעדר הכבדה, אין הדעת נותנת שהם יוסתרו מהמבקשת ויהוו קלפי הפתעה.

7.אשר על כן, הנני מקבל את הבקשה ומורה למשיבה לגלות עד ליום 10.3.2017 בתצהיר - בהתאם לתקנה 112 - מה הם המסמכים הנוגעים לתובענה והמצויים, או שהיו מצויים ברשותה או בשליטתה, ושאותרו על ידה לאחר חקירה ודרישה.

הבקשה לעיון הינה מוקדמת, כל עוד לא קוים צו הגילוי.

8.לאור מחדלה של המבקשת בדרישה המאוחרת, לא אעשה צו להוצאות.