ד' נ' מועצה מקומית אבו סנאן ואח'

בפני תביעה לפצוי בגין נזקי גוף. 

נסיבות התאונה תוארו בסעיף 4 לכתב התביעה כדלקמן:

" בתאריך 23.11.04 התובע היה מעורב בתאונה קשה שפרטיה יובאו להלן:

באותו יום בסביבות השעה 21:00 או בסמוך לכך תוך כדי משחק כדורגל עם קבוצת מתאמנים באולם הספורט – מפעל הפייס בכפר אבו סנאן ותוך כדי ריצה על מנת לקחת כדור ליד קולר המים הוא החליק כתוצאה ממים שהיו על רצפת האולם ליד הקולר, נפל ונפגע קשות בעיקר בברך ימין. כפי שיתואר בהמשך הפסיק את המשחק ופונה באופן מיידי לביתו".

עיקר הפגיעה היתה בברך ולאחר שהוגשו חוות דעת סותרות בין הצדדים, מינה בית המשפט את האורטופד פרופ. גרשון וולפין כמומחה מטעם בית המשפט.

פרופ. וולפין קבע בסעיף "מסקנות" כדלקמן:

קביעת אי כושר עבודה מלא מ – 6.12.14 עד 31.5.05. בהמשך נכות זמנית של 30% מ- 1.6.05 ועד 30.7.05 ובסוף מתאריך 1.8.05 נכות צמיתה בשיעור של 0% נכות.

הצדדים לא חלקו על קביעתו זו של פרופ. וולפין והוא המחייבת בתיק זה. כלומר, המדובר בתיק ללא נכות.

הנתבעת הכחישה בכתב ההגנה גם את נסיבות האירוע ועצם קיומו וגם את אחריותה.

לאור היעדר נכות, הסכימו הצדדים על קדם משפט מורחב המהווה דיון סופי, במהלכו שמע בית המשפט את התובע ואת גרסתו לקרות אירוע התאונה וכן, עד ראייה מבין שחקני הכדורגל אשר היו במקום. הנתבעת לא הביאה עדים מטעמה וטענה כאמור, כי דין התביעה להידחות.

התובע הגיש תצהיר נסיבות אירוע התאונה. בתצהירו למעשה, חזר התובע על גרסתו כפי שנמסרה בכתב התביעה ועוד הוסיף בסעיף 6: "הריני להדגיש שבאולם הספורט הנ"ל, היה קולר מים העומד לרשות השחקנים, אשר הייתה בו נזילת מים ובקרבתו היו הרבה מים אשר כיסו את הרצפה ואשר הרטיבו את נעליהם של השחקנים המשתמשים בו, עובדה אשר גרמה להרטבת האולם כולה ובמיוחד המקום שבו שיחקנו". ויודגש, התובע לא טען, כי החליק במגרש עצמו שבו כאמור הייתה רצפת האולם רטובה עקב האמור לעיל, אלא כאשר רץ על מנת לקחת את הכדור ליד קולר המים וכתוצאה ממים אשר היו בקרבתו של הקולר כאמור.

בגרסתו בפניי במסגרת קדם המשפט המורחב, העיד התובע: "שיחקנו בשעה 20:30, שיחקנו חצי שעה, ארבעים דקות, נתתי כדור לשוער, הוא הדף את הכדור לצד שמאל, אני רצתי כי רציתי להמשיך לשחק, אז החלקתי. היו מים על הרצפה, הכל מסביב היה מים, המים האלה היו ליד קולר, הקולר היה ליד השוער כ-5 מטר. אני לא יודע אם זו פעם ראשונה שהיו מים על הרצפה. כשאני אומר מים, הכוונה שמסביב להכל היה מים. הבחור שהבאתי הוא פארס, הוא היה השוער, הוא ראה אותי נופל, כולם ראו אותי. נפלתי, הברך שלי התנפחה, נפיחות גדולה". העד פארס סאלח העיד כדלקמן: "הייתי משחק כשוער, הוא היה משחק נגדי בקבוצה אחרת נגדנו. הוא בעט איזה כדור ואני הדפתי לצד שמאל מתוך ההתלהבות של המשחק הוא... היה מים על הרצפה והוא החליק. אני ראיתי אותו מחליק על הרצפה, השער נמצא מול הקולר. היה בערך מטר של מים. לפחות שבועיים שהקולר נזל. הנזילה הייתה במשך שבועיים וידענו שיש נזילה. התובע קיבל מכה חזקה, הפסקנו את המשחק ואחד השחקנים לקח אותו הביתה".

לאחר ששמעתי את גרסת התובע ואת גרסת העד מטעמו, אשר ניתנה בנפרד, ולאחר בחינת אותות האמת במשפט, אני נותן אמון בגרסתו של התובע כי נפגע במקום ובנסיבות אותן הוא ציין. הנתבעת, ציינה כי במסמכים רפואיים שהוגשו בסמוך למקרה, לא ציין התובע קיומו של נזילה מקולר וכי במסמכים הרפואיים הראשונים מצוין כי "סובב את הברך". עניין הקולר לא עלה אף לטענתה למומחים הרפואיים השונים אשר נתנו חוות דעת לתובע. התובע נתן הסבר בהקשר זה והסברו סיפק אותי. כך השיב התובע: שאלה – "מפנה למסמך 20/12/14, חודש כמעט אחרי המקרה. לא כתוב שם מים, לא קולר, כתוב שמתחת שריר במשחק כדורגל. תשובה – אני הסברתי לו בפירוש שהחלקתי מהמים, אבל הוא לא רשם את זה. המקצוע שלו לרשום מה הבעיה שלי ברגל, אני אמרתי לו שהחלקתי". צריך לזכור שהתובע לא פנה לטיפול רפואי מיד אחרי המקרה, אלא מספר שבועות לאחר מכן והסברו מדוע לא נרשם כי החליק התקבל על דעתי לאחר ששמעתי אותו ובחנתי את המסמכים השונים. העובדה שהיה מים ליד הקולר ומים אלה היו כתוצאה מנזילה שלא תוקנה, מלמדת על קיומה של אחריות ורשלנות הנתבעת 1. עם זאת, יש מקום להטיל על התובע רשלנות תורמת הגם שבא כוחו סבר שאין מקום לעשות כן. הסיבה להטלת רשלנות תורמת היא מן הנימוקים הבאים: