ת"א 1815-09 נתשה עזבון ואח' נ' סובחי יוסף ואח'

1. בפניי תביעה ותביעה שכנגד לפיצויים בגין הפרות נטענות של הסכם קומבינציה, שנערך בין הצדדים.

רקע עובדתי:

2. המנוח מר עבד אלחמיד נתשה (התובע המקורי, להלן: "המנוח") היה בעל זכויות החזקה והבעלות בשתי חלקות סמוכות בגוש 30609 בבית חנינא החדשה בירושלים (להלן: "המקרקעין") שטח החלקות הכולל היה כ- ובאחת מהן היה בית בן שלוש דירות ששימש למגורי המנוח ובני משפחתו. יש לציין כי תוך כדי ההליכים נתעוררו שאלות בדבר זכויות המנוח במקרקעין, והזכויות של אחיו, אך אלו נפתרו בין הצדדים מבלי שבית המשפט נדרש אליהן.

3. תוך כדי ההליכים המנוח נפטר, ועזבונו הוא שתובע תחתיו (להלן: "העיזבון" או "התובע").

4. הנתבע הוא איש עסקים אשר עוסק בין היתר בחלפנות כספים ויזמות נדל"ן.

5.בין הצדדים נחתם ביום 10.07.03 הסכם קומבינציה בשפה הערבית (להלן: "ההסכם"). שני הצדדים הגישו תרגומים שונים של הסכם הקומבינציה לשפה העברית, אך כפי שעוד אפרט אין בין התרגומים הבדלים מהותיים.

6. התובע טוען כי על פי ההסכם, הנתבע התחייב לדאוג לקבל היתרי בניה לבניין בן 5 קומות, כך שבכל קומה יהיו שלוש דירות ובסך הכל 15 דירות בבניין כולו. הנתבע טוען כי לא הייתה התחייבות שלו לדאוג להיתרי הבניה, אלא רק התחייבות לפנות לגורמים המתאימים כדי לנסות ולקבל אותם. ההתחייבות העיקרית שהנתבע טוען שרבצה לפתחו הייתה לבנות את הבניין על חשבונו, אך לא הייתה כל התחייבות בהסכם בדבר גודל הבניין או מספר הדירות שיהיו בו.

7.כך או כך, הנתבע פנה למהנדס שהכין תוכנית ותשריט והגיש אותן לעירית ירושלים. במקביל הנתבע הרס את הבניין שהיה קיים והחל בבניית הבניין החדש.

8.בסופו של יום הנתבע אכן בנה בניין הכולל קומת שירות לחניות ומחסנים, ומעליה 5 קומות בהן 15 דירות. כפי שהתברר במסגרת החקירות הנגדיות שהתקיימו בפני, וכפי שעולה מתעודת עובד הציבור שהגיש מר גרשון בן ישראל מלשכת התכנון המחוזית, מחוז ירושלים, הרי שבנייה זו הייתה בלתי חוקית. בשנת 2004 במסגרת תיק ב"ש 7153/04 הוצא צו הפסקה שיפוטי כנגד הבנייה. בנו של המנוח אישר כי הוא ואביו קיבלו את הצו אך טען שסבר שמדובר בצו הפסקת עבודה בשל נוכחותם של עובדים פלשתינאיים ללא היתר עבודה בישראל, באתר הבנייה. על כן לדבריו העביר את הצו לידי הנתבע, שהיה אמור לטפל בו, ועבודות הבנייה נמשכו. בשנת 2005 הוצא צו הריסה מינהלי, שכוון כנגד המנוח, והתקיימו במסגרת תיק ב"ש 832/05 דיונים בנוכחות המנוח, ובא כוחו דאז עו"ד ארשיד. במסגרת דיונים אלו הוסכם כי הצו יבוטל בכפוף לביצוע מספר פעולות על ידי המנוח, ובהן איטום קומת המרתף וקומת א', והסרת עבודות הטפסנות בהן הוחל בקומה ב'. מטרתן של הסכמות אלו הייתה לצמצם את השימוש בבניין רק לשלוש הדירות בקומת הקרקע ולמנוע את המשך הבניה.