בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' אמדוקס (ישראל) בע"מ

התובע, בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "הבנק") עותר לחיוב הנתבעת, אמדוקס ישראל בע"מ (להלן: "הנתבעת") בתשלום כ- 2.6 מיליון ש"ח המגיעים לבנק, לטענתו, בגין חובות הנתבעת שהומחו לבנק בהמחאת חוב על דרך המכר כחלק משירותי פקטורינג (Factoring, ובעברית: נְכִיסָה) שסיפק הבנק לחברת דטה סייף מערכות בע"מ (היא הממחה; להלן: "דטה סייף" או "הממחה").

עיקר המחלוקות הטעונות הכרעה נוגעות למשמעות שיש לייחס לחתימת הנתבעת על ההודעה שנמסרה לה ביחס להמחאת הזכות וביחס להיקף טענות ההגנה שרשאית הנתבעת להעלות כנגד התביעה.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

ביום 22.12.2008 נחתם "הסכם למתן שירותי פקטורינג" בין דטה סייף לבין הבנק (נספח 1 לתובענה; להלן: "הסכם הפקטורינג"), במסגרתו המחתה דטה סייף לבנק חובות של לקוחות שונים, ביניהם הנתבעת. על פי הסכם הפקטורינג, הבנק שילם לדטה סייף מראש 85% מסכום כל חוב, והתחייב להעביר את היתרה עם גביית החוב, בניכוי התמורה המגיעה לבנק על פי ההסכם.

לאחר מכן חתמה דטה סייף על "הודעה על המחאת זכות" שהופנתה לנתבעת, במסגרתה הודיעה דטה סייף כי המחתה לבנק את כל הזכויות המגיעות לה מהנתבעת, ביניהן זכותה לקבלת התשלום השני והשלישי (בסך של 1,149,998 דולר ארה"ב) בגין חשבונית שמספרה 8151309 [להלן: "החשבונית" (נספח 2 לתובענה) ו-"הודעת ההמחאה" (נספח 3 לתובענה), בהתאמה). להודעת ההמחאה צורף נוסח אישור שהופנה לבנק ולפיו "הננו מאשרים קבלת ההודעה לעיל ונפעל לפיה" - אישור זה נחתם על ידי הנתבעת. למען הסדר הטוב יצוין כי התשלום השני על פי החשבונית הומחה במקור לחברה אחרת (כאשר אותה חברה מימנה את רכישת הזכויות לקבלת התשלום השני באמצעות הלוואה שנטלה מהבנק), אולם להודעת ההמחאה צורף אישור אותה חברה כי היא מאשרת שהתשלום השני יומחה כולו לבנק.

הנתבעת פעלה על פי הודעת ההמחאה וביום 1.4.2009 שילמה את מלוא התשלום השני המפורט בחשבונית, בסך 574,999 דולר ארה"ב. הנתבעת גם שילמה מעת לעת לבנק סכומי חובות נוספים שנמכרו מדטה סייף לבנק.

תאריך הפרעון של התשלום השלישי על פי החשבונית נקבע ליום 1.4.2010. קודם למועד זה, ביום 8.12.2009, ניתן צו הקפאת הליכים כנגד דטה סייף. ביום 28.4.2010 ניתן נגדה צו פירוק.