ת"א 17951-07-13 מ.ג.ל. החברה הצפונית לשיווק בע"מ נ' וינוקור

בפניי בקשת התובעת למחיקת כתב ההגנה שהוגש ע"י הנתבעת, זאת בשל אי היענות לצו גילוי מסמכים, בהתאם להוראות תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות").

לחילופין, עתרה התובעת למתן צו המחייב את הנתבעת להשיב בתצהיר לשאלות אשר נשלחו לנתבעת, וכן למתן צו גילוי ועיון במסמכים בהתאם לתקנות.

הנתבעים מתנגדים לבקשה בטענה, כי התובעת בעצמה הפרה את צו הגילוי שניתן כלפיה ולא ענתה על דרישות הנתבעת. כן נטען כי המועד לנקיטת הליכים מקדמיים חלף זה מכבר. בנוסף טוענת הנתבעת, כי בית המשפט הורה לצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית, ומשלא הוגש תצהיר התובעת במועד שהוקצב לה, עותרת הנתבעת למחיקת תביעת התובעת.

כבר עתה יובהר, כי סעד המחיקה של כתב טענות הינו סעד דרסטי, וגם אם הנתבעת הפרה את צו הגילוי, אין בדעתי להיעתר לסעד קיצוני שכזה מקום שיש אפשרות לרפות את הפגם מבלי לסגור את שערי בית המשפט בפני הנתבעת.

עיון בתיק מעלה, כי טרם הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים, ואף לא נקבע מועד לדיון הוכחות, ולכן סבורני כי אין לחסום את האפשרות להשלמת הליכים מקדמיים זאת רק בשל טעמים פרוצדוראליים שהועלו ע"י הנתבעת.

עוד ראוי להבהיר, כי הנתבעת כלל לא טענה כי קיימה את הצו לגילוי ועיון במסמכים ו/או חלק ממנו, כל שטענה הנתבעת הוא כי התובעת הפרה גם היא את הצו והמציאה רשימת מסמכים וחלק מהמסמכים שנדרשו. אולם, טענה זו נטענה בעלמא ובאופן סתמי, מבלי שאפילו טרחה הנתבעת לפרט ביחס לאילו מסמכים הופר הצו בידי התובעת.