ת"א 1795-12-13 ברגמן נ' לנקרי

1.התובעת שכרה את שרותיו של הנתבע לביצוע עבודות שיפוצים בדירתה. לאחר שהסתיימו העבודות ומאחר שהתובעת טענה כי נותרו בדירה ליקויים ופגמים רבים, הוגשה התביעה שבפני.

בתביעה, שסכומה 142,980 ₪, טענה התובעת כי כבר תוך כדי ביצוע העבודות הבחינה בפגמים וליקויים רבים והסבה את תשומת ליבו של הנתבע לכך, אלא שהנתבע דחה אותה שוב ושוב. לטענתה, בסוף הפסיק הנתבע להגיע לדירה והותיר אותה מלאת פגמים, שחלקם בטיחותיים, חלקם תפקודיים וחלקם אסתטיים.

לטענתה, היא פנתה לנתבע במכתב טרם נקיטת הליכים משפטיים, בניסיון ליישב את המחלוקת, אלא שהנתבע דרש לקבל דו"ח ליקויים מסודר. לפיכך פנתה למהנדס וזה ערך עבורה חוות דעת, שכתוצאה ממנה התברר לתובעת כי הנזקים אף חמורים מאלה שסברה. בתביעה דרשה התובעת כי הנתבע ישלם לה את סך עלות תיקון הנזקים שהותיר בדירה, בסכום כולל של 127,800 ₪. עוד דרשה, כי הנתבע ישלם עבור החלפת המפסק לדוד החשמל, עבודה שנדרשה משום שהנתבע לא ביצע אותה כפי שצריך, והכל בסכום של 180 ₪. עוד דרשה התובעת פיצוי בגין עגמת נפש והוצאות נלוות בסכום של 15,000 ₪.

2.הנתבע הכחיש את טענות התובעת.

לטענתו, כל העבודות בוצעו לשביעות רצונה של התובעת ולא נותרו נזקים או ליקויים בדירה. הנתבע טען כי לאחר סיום העבודות ביקר מס' פעמים בבית התובעת על מנת להשלים את כל הדרוש, לפי בקשת התובעת. לטענתו, התובעת העלתה הערות מפורטות על הכתב והוא תיקן אותן אחת לאחת. הנתבע טען כי התובעת כלל לא פנתה אליו לפני עריכת חוות הדעת והכחיש את הנטען בעניין זה. הנתבע גם הכחיש את הנטען בחוות הדעת שהגישה התובעת.

3.הצדדים הגישו תצהירי עדויות ראשיות. במקביל הגיעו הצדדים להסכמה, בדיון שהיה בפני ביום 18/6/14, לפיה ימונה מומחה מטעמו של בית משפט וחוות דעתו תחייב את שני הצדדים, באופן שבית המשפט יתעלם מחוות דעת שהגישו הצדדים, אם הוגשו כאלה.

לאחר שהוגשה חוות דעתו של מומחה בית המשפט, הסכימו הצדדים לוותר על חקירת בעלי הדין ולהסתפק בחקירת המומחה שמונה על ידי בית המשפט.

ביום 25/12/14 נחקר מומחה בית המשפט וכעת מונחים בפני טיעוני הצדדים.

4.בחוות הדעת קבע מומחה בית המשפט כי בדירת התובעת נדרשים תיקונים, בסכום כולל של 20,700 ₪. לסכום הזה הוסיף המומחה סכום של 5,000 ₪ בגין "תאום ופיקוח הנדסי" ובסה"כ העמיד את סכום חוות הדעת, כולל מע"מ על סך של 30,326 ₪.