ת"א 17947-12-15 פלונית נ' הפניקס

התובעת, ילידת xx.xx.86, נפגעה בתאונת דרכים ביום 13.1.15, בהיותה נהגת.

בתאונה נחבלה התובעת, בעיקר בצווארה ("צליפת שוט") ובגב התחתון. כמו כן התלוננה התובעת על כאבי ראש, סחרחורות, בחילות וטינטון.

לבדיקת התובעת מונו שני מומחים מטעם בית המשפט, בתחומי האורתופדיה וא.א.ג.

בהתאם לחוות דעת המומחה בתחום האורתופדיה, לתובעת נותרה נכות בשיעור של 7.5% בגין מגבלת תנועה בעמוד השדרה הצווארי ו-3% בגין מגבלת תנועה בעמוד השדרה המותני (וביחד נכות צמיתה משוקללת בשיעור של 10% בתחום האורתופדיה).

בהתאם לחוות דעת המומחה בתחום הא.א.ג. לא נותרה לתובעת נכות צמיתה בתחום זה.

התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית שלה וביקשה לזמן תעודות עובדי ציבור, בין השאר לצורך קבלת תיקה של התובעת אצל מעסיקה. כמו כן העידה מטעם התובעת, הגב' מ.ר., מנהלת משאבי אנוש ב"xxx", מקטום עבודתה של התובעת בעת התאונה. הנתבעת מצידה הגישה תיק מוצגים (מסמכים רפואיים), ביקשה לזמן תעודות עובד ציבור, להגיש תצהירי חוקרים וכן לחקור את המומחה בתחום האורתופדיה. הצדדים לא ביקשו לחקור את המומחה בתחום הא.א.ג..

אין מחלוקת אודות חבותה של הנתבעת, לפצות את התובעת על הנזקים שנגרמו לה עקב התאונה.

הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת שיעור הנזק שנגרם לתובעה כתוצאה מהתאונה.

הנתבעת חולקת, בראש ובראשונה, על הקשר הסיבתי בין נכותה הרפואית של התובעת ובין התאונה. לטענתה, יש לייחס את שיעור הנכות האורתופדית שנקבעה לתובעת למצב קודם (וגם מאוחר) לתאונה. בהקשר זה אף עותרת הנתבעת בסיכומיה להשית על התובעת "הוצאות עונשיות בגין טיעוני סרק, עד כדי הונאה".