ת"א 17919-09-14 בראונר ואח' נ' לוידר קבלנים בע"מ ואח'

לפני בקשת נתבע 3 ( להלן: "המבקש" ) לדחיית התביעה כנגדו על הסף ולחיוב התובעים ( להלן: "המשיבים" ) בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

לטענת המבקש, הציג בהרחבה בכתב הגנתו ובתצהירי העדות הראשית מטעמו את העובדות שמנעו ממנו את האפשרות לבצע את רישום תיקון צו הבית המשותף כתוצאה מסיבות וגורמים שלא היו נתונים לשליטתו. לדבריו, חלו לאחרונה התפתחויות משמעותיות באפשרות לקדם את רישום תיקון צו הבית המשותף, כך שנוצרו התנאים הלכה למעשה לביצוע רישום תיקון צו הבית המשותף. לשם כך הוגשה למפקחת על הבתים המשותפים בקשה מתאימה לאחר שהוועדה המקומית לתכנון ובניה חתמה על תשריט המהווה חלק בלתי נפרד מהבקשה לרישום תיקון צו בית משותף ( שכולל גם את חניות התובעים ).

לטענת המבקש התרחשו בימים האחרונים שני אירועים רבי משמעות ששומטים את הקרקע מטיעוני התביעה המרכזיים, הן לעניין קיומה של עילת תביעה כנגדו והן לעניין הנזקים הנטענים. לפי המבקש, הועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה חתמה על תשריט שמהווה רכיב מרכזי לצורך הבקשה לתיקון צו הבית המשותף ( מפנה לתצהיר האדריכלית תמר פדיה ). עוד נטען כי נתון נוסף שיש לו השפעה מכרעת על גורל התביעה הנו הגשת בקשה למפקחת על רישום המקרקעין נתניה לתיקון צו הבית המשותף בהתבסס על תשריט שנחתם ע"י הועדה לתכנון ובניה הרצליה.

לטענת המבקש אישור התשריט ע"י הועדה לתכנון ובניה אמור לשמש כבסיס לתיקון צו הבית המשותף בהתאם לתקנה 58(1) ובכך לגרסתו, הוסרה המכשלה האחרונה והיחידה לביצוע התיקון.

המשיבים בתגובתם עותרים לדחיית הבקשה, כיוון שטענתם שהחנויות נבנו ללא היתר הנו תקפה גם כעת ומדובר בטובה כהגדרתם, שהועדה לתכנון ובניה עושה למבקש. כן נטען כי תיקון צו הבית המשותף איננו רלוונטי לתביעת הרשלנות כנגד המבקש בגין אי בדיקת קיומו של היתר בניה תקף , אי ביצוע בירור מינימלי על דבר מצבן התכנוני של החנויות, אי בדיקת אפשרות רישום הזכויות ומשיכת הטיפול בביצוע הרישום למשך 23 שנים.

לטענת המשיבים ניסיון המבקש לבסס את סילוק התביעה על ניסיון רישום הזכויות ע"פ התשריט שהוגש לעירייה ע"י נתבעים 1-2 נדונה לכישלון שכן התשריט מנציח את העובדה הקשה שהחנויות נבנו ללא היתר בניה וכי תירשם הערה על החנויות. רישום זה ינציח לשיטתם את מצב אי החוקיות על הנכס. המשיבים עותרים לביצוע רישום מלא וחוקי של היחידה.

עוד נטען כי עצם העיכוב ברישום במשך 22 שנים מהווה עילת תביעה בפני עצמה.

המבקש בתשובתו חוזר על טענותיו ומוסיף כי מדובר בניסיון של המשיבים למנוע את הרישום כיוון שהרישום ישמוט את הקרקע תחת תביעתם .

לאחר עיון בטענות הצדדים אני דוחה את הבקשה. סילוק על הסף הינו צעד חריג רק כאשר ברור, שגם אם תוכחנה כל טענות התביעה, התובעים לא יקבלו את הסעד המבוקש. תיקון צו הבית המשותף הנו רכיב אחד בלבד ממכלול הטענות כנגד המבקש, כמפורט בכתב התביעה . כנגד המבקש העלו המשיבים טענות נוספות בנוגע לעיכוב הרישום במשך 23 שנים והתנהלות רשלנית באי ביצוע בדיקת קיומו של היתר בניה תקף, ואי בדיקת המצב התכנוני , כך שאין מקום להורות בשלב זה על דחיית התביעה כנגד המבקש.

אין צו להוצאות בשלב זה .