ת"א 17886-04-15 מנהל מקרקעי ישראל נ' אסלאן ואח'

1.התובע, מנהל מקרקעי ישראל, הגיש תביעה לסילוק ידם של הנתבעים מחלקה 14 בגוש 18137 (להלן: "החלקה") . עפ"י הנטען בכתב התביעה, התובע הינו הבעלים בחלקה כפי שרשום בלשכת רישום המקרקעין, ואילו הנתבעים פלשו לחלק גדול מן החלקה והקימו בה מחוברים ואף מנהלים חלק מעסקם בחלקה.

2.הנתבעים כופרים בטענות התובע וטוענים כי הם מחזיקים בחלק מן החלקה וחזקתם היא כדין. בקצירת האומר, טוענים הנתבעים כי מחזיקים הם בחלק מן החלקה בהסכמת הבעלים בה או מי שזכאי להירשם כבעלים בה , בני משפחת חסירמה. בסעיף 2 לכתב ההגנה טענו הנתבעים כי החלקה הנדונה נמסרה לבני משפחת חסירמה עוד בתחילת שנות החמישים, כפיצוי בגין קרקע אחרת וכי למן שנות החמישים עושים בני המשפחה שימוש בקרקע זו. הנתבעים הוסיפו כי ידוע להם, כי המנהל אינו מתכחש לזכויות בני משפחת חסירמה בחלקה וכי הוא יודע כי עליו להעביר את הזכויות בחלקה לבני המשפחה. על כן, ובהתאם להסכמה בין הנתבעים או מי מהם לבין בני משפחת חסירמה, מחזיקים הנתבעים בחלק מן החלקה ומנהלים בה חלק מעסקם.

3.בבקשתם עותרים הנתבעים לסלק התביעה על הסף לנוכח התעלמות התובע מזכויות משפחת חסירמה בחלקה, ולחלופין לצרף בני משפחת חסירמה (מרים חסירמה ובנה יאסין) כנתבים בתביעה. לבקשה זו מתנגד התובע וטוען כי אין הכרח כי בני משפחת חסירמה יהיו נתבעים בהליך בניגוד לרצון התובע, וכי די בזימונם כעדים, ככל שהנתבעים חפצים בכך.

4.לגבי סילוק התביעה על הסף, הרי הכלל הוא כי מסלקים תביעה על הסף רק במקרים חריגים וכי הדבר ייעשה מקום שהוכחת כל האמור בכתב התביעה לא יצמיח עילת תביעה, ואין זה המקרה שלפניי.

6.באשר לצירוף נתבעים ללא הסכמת התובע וכאשר התובע אינו "דורש" מן הנתבעים הנוספים דבר, הלכה היא כי בית המשפט מוסמך לעשות כן גם בניגוד לעמדתו של התובע לאור הוראות תקנה 24 לתקנות בדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 הקובעת :

" בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה"

7.לאחרונה נדרש בית המשפט העליון לסוגיית צירוף נתבע ללא הסכמת התובע במסגרת רע"א 2228/15 ג'י.טי.אס. פאוור סולושנס לימיטד נ' נתיבים דרום בע"מ (פורסם בנבו, 9.7.2015) בו נקבעו הכללים לצירוף נתבע לבקשת נתבע, וכך קבע בית המשפט העליון באותה החלטה:

" כך, הכירה הפסיקה בהיותו של אדם בעל דין "דרוש" במצבים שונים, כגון כאשר אי-אפשר ליתן פתרון שלם ויעיל לתובענה, בלא שפסק הדין יחייב את פלוני ויהווה מעשה בית דין גם כלפיו. מקרה אחר בו הוכרה נחיצותו של אדם הוא מקום בו עשויה זכותו להיפגע אלמלא הצירוף, וזאת מבלי שניתנה לאותו אדם אפשרות לטעון את טענותיו לפני בית המשפט.."

ובהמשך: