ת"א 17803-08 קליינמן נ' משרד הבינוי והשיכון ואח'

לפניי בקשת התובעת לתיקון כתב התביעה.

ההליכים

מדובר בתביעת פיצויים על סך של 906,254 ₪, שהגיש בעלה המנוח של התובעת נגד מנהל מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון. התביעה הוגשה ביום 21/08/08. על פי הנטען בכתב התביעה המקורי התובע זכה ביום 26/09/00 במכרז לחכירת מגרש לבניה עצמית בעיר בית שמש (ראו – נספח א' לכתב התביעה), אלא שזכייתו בוטלה שלא כדין ביום 10/01/01 (נספח ב' לכתב התביעה), לאחר שהוא כבר הספיק לחתום עם הנתבעים על חוזה כמתחייב מתנאי המכרז. במקביל זכו במכרז גם מציעים אחרים במגרשים אחרים, וגם זכייתם בוטלה. בעקבות ביטול המכרז התקיימו הליכים משפטיים בין משתתפי המכרז לבין הנתבעים שפרסמו אותו, ובסיומם נפסק כי ביטול המכרז היה שלא כדין, וכי יש להקצות לזוכים במכרז ובכלל זה לתובע את המגרשים בהם הם זכו. בעקבות הליכים אלו הגיש התובע את התובענה שלפניי. בסעיף 26 לכתב התביעה טען התובע כי לנתבעים לא עמדה זכות לבטל את ההסכם עמו ולכן ביטול החוזה מהווה הפרה שלו לפי דיני החוזים. כן טען התובע בסעיפים 35-27 לכתב התביעה, כי מעשיהם של הנתבעים עולים כדי עוולות של רשלנות והפרת חובה חקוקה, חוסר תום לב, ועשיית עושר ולא במשפט. על יסוד עילות אלו תבע התובע פיצוי בגין שלושה ראשי נזק: הפסד דמי שכירות שיכול היה התובע להפיק מהבית בתקופה שבה התעכבה בנייתו בשל מחדלי הנתבעים (אשר לפי הטענה טרם הסתיימו), התייקרות עלות הבניה בגין העיכוב, ונזק מיוחד בגין עגמת נפש, טרחה והוצאות שנגרמו לתובע.

הנתבעים הגישו כתב הגנה בגדרו הם טענו להתיישנות, בנימוק שחלפו יותר משבע שנים מיום החלטת ועדת המכרזים בדבר ביטול המכרז (15/11/00) ועד שהוגשה התביעה (21/08/08).

אחר הדברים האלה, ביקש התובע להקפיא את הדיון בתובענה עד לסיום ההליכים בתובענה דומה שהגישו משתתפים אחרים במכרז שזכייתם בוטלה, מתוך הנחה שהקביעות באותו הליך יהיו ישימות אף בתובענה של התובע. הנתבעים לא הגיבו לבקשה ולכן הטיפול בתובענה הוקפא. בשנת 2014 הודיע התובע כי ההליך המקביל הסתיים בפשרה וכי הוא מבקש לחדש את הדיון בתביעתו. הדיון בתובענה חודש כמבוקש ובעקבות כך הוגשה הבקשה שלפניי.

הבקשה

בבקשה לתיקון כתב התביעה נטען כי גם לאחר הגשת כתב התביעה המקורי בשנת 2008 לא התאפשר לתובעת, אשר באה בנעלי התובע המקורי שנפטר, לבנות את הבית, ומשום כך נוספו נזקים שהצטברו מיום הגשת התביעה ועד ליום הגשת הבקשה. התובעת מבקשת לתקן את כתב התביעה על ידי הוספת נזקים אלו, וזאת מבלי לשנות את סכום התביעה המקורי. לבקשה צורף נוסח של כתב תביעה מתוקן בגדרו הוסף פרק שכותרתו: "הפרות חובת המכרז" (סעיפים 56-49 לכתב התביעה המתוקן). בפרק זה טוענת התובעת כי הנתבעים הפרו את תנאי המכרז בכך שלא בנו בשטח קירות תמך, ובכך שחסמו את דרכי הגישה לשטח, דבר שמנע את האפשרות להתחיל לבנות את בית התובעת. בהמשך לכך הוסיפה התובעת ראש נזק רביעי שעניינו הפסד דמי שכירות מיום הגשת כתב התביעה המקורי ועד לחודש ינואר 2013 כאמור, לצרכי אגרה נשאר סכום התביעה הכולל ללא שינוי ביחס לכתב התביעה המקורי.

התשובה

הנתבעים טוענים כי יש להבחין בין טענות התובעת אשר מתבססות על ביטול המכרז לבין טענותיה המבוססות על ביטול החוזה שנכרת עם בעלה המנוח. לטענת הנתבעים החוזה נכרת עם בעלה של התובעת רק בשנת 2007 (ראו – נספח א' לתשובת הנתבעים), ולא בשנת 2000 כפי שנטען בכתב התביעה המקורי. הנתבעים מציינים כי ככל שהנזקים להם טוענת התובעת נובעים מהפרת הסכם זה הרי שהם אינם מתנגדים לתיקון המבוקש. לעומת זאת, ככל שהנזקים מתבססים על הסכם שנחתם לפי הטענה עוד בשנת 2000 או על החלטת ביטול המכרז הרי שמדובר בנזקים שזכות התביעה בגינם התיישנה עוד במועד הגשת כתב התביעה המקורי, ולכן אין להתיר את תיקון כתב התביעה בגינם.