פלוני נ' מדינת ישראל –משרד הביטחון

רועה צאן נכנס לשטח אש, משחק ברימון צבאי ונפגע.

האם קמה אחריות המדינה לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו?

זו השאלה הטעונה דיון והכרעה.

האירוע ומיקומו

1.התובע, רועה צאן, כבן 15 במועד האירוע, נפגע ביום 13.03.12, לאחר שהרים רימון בשטח אש ונפגע ממנו. ממקום האירוע פנה התובע למאהל, משם הובהל ע"י אביו ליישוב הקרוב, שם טופל ונלקח באמבולנס לבית החולים, נותח ושוחרר לאחר חמישה ימים.

בית המשפט ערך ביקור במקום וכיום אין מחלוקת על המקום שבו נפגע התובע.

2.דר' ירון עובדיה, שהוא מורה דרך ובעל תארים בנושא הבדואים במדבר יהודה, העיד שהמקום, הנמצא מדרום לכביש מס' 1 -דרומית למצפה יריחו, מושך מטיילים רבים. זאת משום שמהמעקף הסלול המוכר בשם "פני הים", יוצאת דרך עפר מסומנת, המובילה לאטרקציות שונות כגון בורות מים, תצפיות, מנזר נטוש בנחל אוג, שרידי דרך עתיקה ואפשרות ללכת ברמת מדבר יהודה וכי במקום קיים סימון שבילים רשמי.

רכז הפיקוח באזור בנימין במינהל האזרחי, מלכיאל דנא אישר שהציר עליו נפגע התובע מסומן בירוק במפת סימון שבילים והדבר עולה גם מהביקור במקום שנערך.

3.אמנם, בקשר לנסיבות הפציעה העיד רק התובע ואולם בעת שהתובע נפצע היה רק התובע במקום.

התובע העיד כי ביום 13.03.12, בשעה 15:00 או בסמוך לכך, יצא לרעות את צאן המשפחה למרחק של 1.5 ק"מ מהמאהל, המצוי בסמוך לאזור התעשייה במישור אדומים: "בזמן הרעיה הבחנתי בחפץ גדול נוצץ אשר העיר את סקרנותי. לתומי חשבתי כי מדובר בצעצוע. עת נגעתי בחפץ התפוצץ הוא בידי ופצע אותי קשות בידיים ובפנים".

בעדותו בבית המשפט תיקן התובע את השעה והעיד שיצא בשעות הבוקר לרעות עדר שמנה כ-100 עיזים (ע' 8).

התובע העיד שרק לאחר שהרימון התפוצץ ידע שמדובר ברימון וכי אם היה יודע שמדובר ברימון לא היה נוגע בו (ע' 10 ש' 19-22); לאחר שהרימון התפוצץ והתובע ראה דם על גופו, הוא רכב על חמור וחזר למאהל, משם נשאו אביו על גבו לשער הישוב הסמוך ואז איבד התובע את ההכרה (ע' 11 ש' 17-18).

משער הישוב מצפה יריחו, הובהל התובע באמבולנס אל בית החולים הדסה עין כרם, שם טופל.

4.התובע, היה כבן 15 בעת האירוע, ולמרבה הצער אנאלפבית (ע' 6) ולמד חודש אחד בלבד בכל חייו ביריחו (ע' 5 ש' 21-28).