ת"א 17750-09-11 אבו אחמד נ' אקסרא ליסינג בע"מ

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות התובע לדיון שנקבע ליום 10.7.12 (להלן: "פסק הדין").

מבוא

ברקע לבקשה זו עומדת תביעת התובע (להלן: "המבקש"), בגדרה הוא עותר למתן פסק דין הצהרתי ולפיו יוצהר, כי המבקש פרע את חובו לנתבעת (להלן: "המשיבה") ולא נותר חייב מאומה בספריה ו/או בתיק ההוצל"פ אשר נפתח כנגד המבקש ומספרו 01-38459-09-1 (להלן: "תיק ההוצל"פ"). מקור החוב הנטען הוא בהלוואות שנטל המבקש מאת המשיבה בגין רכישת שני כלי רכב. לצורך הבטחת התחייבויות המבקש עפ"י הסכמי ההלוואה, מושכנו זכויותיו של המבקש בשני הרכבים לטובת המשיבה ושטר המשכון נרשם אצל רשם המשכונות. המבקש נקלע לקשיים כלכליים ולא עמד בהחזרי ההלוואות. אגב כך, פעלה המשיבה להעמדת ההלוואות לפירעון מידי ע"י מינוי כונס נכסים למכירת שני הרכבים ששימשו כבטוחה לה כאמור. המבקש טוען, כי לאחר מימוש שני הרכבים ומכירתם, הוא פרע את ההלוואות במלואן, ולכן עותר המבקש בגדר התובענה לסגירת תיקי ההוצל"פ שנפתחו למימוש הרכבים. לעומתו, טוענת המשיבה כי לאחר מימוש שני הרכבים, נותר חוב למשיבה בסך של 31,462 ₪ (קרן). עוד נטען, כי בד בבד עם ניהול ההליכים נגד המבקש ובטרם נמכרו הרכבים, נפתח נגד המבקש תיק הוצל"פ נוסף-אישי המבוסס על הערכת המשיבה, כי התמורה שתתקבל ממכירת הרכבים, בניכוי הוצאות מכירתם, לא תכסה את חובות התובע. לטענתה, הואיל ותיק ההוצל"פ האמור נפתח בטרם נמכרו הרכבים ועל סמך הערכה בלבד, קרן החוב הועמדה ע"ס כ- 42 אלף שקלים. המשיבה טענה במסגרת כתב ההגנה, כי היא תפעל להקטנת סכום החוב ולעדכנו בהמשך כאמור.

עיקר טענות הצדדים

המבקש טוען, שלא התייצב לדיון שהיה קבוע בתיק דנן ביום 10.7.12, מאחר שהחמיץ את מועד האוטובוס אשר היה אמור לנסוע בו מאילת לעפולה בשל איחור בדרך לתחנת האוטובוסים אשר נגרם בעקבות פגיעת המונית שנסע בה, במדרכה. עקב כך, נאלץ המבקש לנסוע במטוס משדה התעופה באילת, אבל חרף זאת, החמיץ את מועד הדיון. בנוסף לכך, טוען המבקש שסיכויי הצלחתו בתביעה דנן הינם ודאיים.

המשיבה מתנגדת לבקשה בטענה, שסיבת אי התייצבות המבקש לדיון אינה מצדיקה את ביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד ושומה היה על המבקש לדאוג להתייצב לדיון מבעוד מועד. עוד טוענת המשיבה, שאין מקום לבירור תביעתו של המבקש בפני בית המשפט דנן, מאחר שטענתו בעניין פירעון חובו אמורה להתברר בפני ראש ההוצאה לפועל ולא במסגרת תביעה עצמאית ונפרדת. יתרה מכך, נטען כי המבקש פנה ללשכת ההוצל"פ בבקשה שעניינה טענת 'פרעתי' ואשר נדחתה על ידי רשות ההוצל"פ מחמת העדר פרטים מתאימים. מה גם, שבתיק ההוצל"פ נותר למבקש חוב גם לאחר ניכוי התשלומים ממכירת הרכבים.

דיון ומסקנות

למקרא הבקשה והאמור בתגובה, עולה כי הבקשה אינה עומדת בדרישות הדין בכל הקשור לביטול פסק דין שניטל בהעדר, כפי שיפורט להלן .

עפ"י תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984:

"ניתנה החלטה עפ"י צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בימ"ש או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה. החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".