אלקובי ואח' נ' ארץ אירועים (א.ח.ר.י) בע"מ

 לפניי בקשה לפסק דין בהיעדר הגנה בתביעה על סך של 158,088 ש"ח שעילתה נזק שנגרם לתובעים מביטול חתונה בגן אירועים שמפעילה הנתבעת כחודשיים לפני קיומה המתוכנן.  

1. בכתב התביעה נטען כך: באוקטובר 2024 התקשרו הצדדים בהסכם שלפיו הנתבעת תעמיד לרשות התובעים את גן האירועים שהיא מפעילה במושב עגור כשהוא ערוך ומוכן לצורך עריכת חתונתם ביום 26.3.2025. התובעים בחרו בנתבעת בשל אופיו הייחודי של הגן לאחר חודשים של חיפושים. האירוע תוכנן ל-450 אורחים והתובעים התחייבו לשאת בעלות של 325 ש"ח למנה; 5,800 ש"ח עבור תאורה והגברה; 3,000 ש"ח עבור עיצוב, ובסך הכול התחייבו לשלם סכום של 155,050 ש"ח. ביום 25.10.2024 שילמו התובעים מקדמה בסך של 15,205 ש"ח. ביום 30.1.2025, כחודשיים לפני מועד החתונה, הנתבעת הודיעה להם כי לא ניתן יהיה לערוך את חתונתם כפי שהוסכם וכי עליהם לצמצם באופן ניכר את כמות המוזמנים; משטחי הדשא ואבני המדרך אינם קיימים יותר; מיקום החופה ישונה; ובסמוך לחודש פברואר 2025 נהרס גן האירועים כליל. משכך נאלצו התובעים לתור אחר גן אירועים חלופי אשר יסכים לארח אותם במועד החתונה. לדבריהם, הם פנו לעשרות אולמות אך כולם היו תפוסים במועד שנקבע. לבסוף, לאחר מאמץ רב, ביום 6.2.2025 התקשרו התובעים בהסכם עם אולם "יורדי הסירה" בתל אביב. האולם היה שונה באופיו מגן האירועים שבו ציפו התובעים לערוך את חתונתם, וזו הייתה מבחינתם פשרה שחרגה באופן ניכר מהתכנון המקורי. בשל קוצר הזמן נאצלו התובעים לשאת בתשלומים גבוהים מההסכם המקורי. הם שילמו 400 ש"ח למנה (במקום 325 ש"ח) וכן עלויות נוספות עבור חניית מוזמנים (4,000 ש"ח), דייל חניה (531 ש"ח), אירוח ספקים (480 ש"ח), הפרש עיצוב (2,900 ש"ח), מנות גלאט (472 ש"ח), ואפטר פארטי (750 ש"ח). סך העלויות הנוספות עמד על 58,088 ש"ח. לטענת התובעים, התקופה שלפני החתונה, שאמורה הייתה להיות שמחה ומרגשת, הפכה לחוויה קשה וכללה לחץ נפשי כבד, חוסר וודאות, מתח רב ומריבות תכופות בין בני הזוג. התובעים הדגישו כי הנתבעת הפעילה את גן האירועים ללא רישיון והסתירה מידע זה, וכי התנהלותה לאחר הביטול (סירוב להשיב מקדמה ודרישה לוויתור טענות) הייתה פוגענית. כל אלה, לטענתם, הותירו בהם עוגמת נפש רבה המצדיקה פיצוי גבוה.

    

2. ביום 1.7.2025 הגישו התובעים כתב תביעה בסך כולל של 158,088 ש"ח. מתוך סכום זה הם תבעו 100,000 ש"ח בגין עוגמת נפש.

    

3. ביום 2.11.2025 הגישו התובעים בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה הואיל וכתב התביעה הומצא כדין לנתבעת ביום 6.7.2025, זו לא התגוננה החלוף המועד.

    

4. ביום 6.11.2025 ניתנה החלטה הקובעת שהתובעים זכאים ליטול פסק דין בהיעדר הגנה על נזק הממון בסך של 58,088 ש"ח. לעניין הנזק הלא ממוני, נקבע כי לכאורה די בסך של 5,000 ש"ח מאחר שפרק זמן של כחודשיים עובר למועד האירוע מאפשר התארגנות חלופית סבירה, ועל כן אין עילה לפסיקת פיצוי בגין עגמת נפש ברף הגבוה. התובע התבקשו להודיע אם הדבר מוסכם עליהם.

    

5. ביום 9.11.2025 הודיעו התובעים כי הם אינם מסכימים לסכום שהוצע ועומדים על דרישתם לפיצוי בסך של 100,000 ש"ח. לדבריהם הצעת בית המשפט לא משקפת את המציאות הסובייקטיבית הקשה שחוו. התובעים הפנו בתשובתם לפסיקה התומכת בפיצויים גבוהים יותר.

    

6. בו ביום ניתנה החלטה שלפיה לאחר עיון נוסף, מוצע לתובעים להסכים לפסיקת סך של 10,000 עד 20,000 ש"ח בגין נזק לא ממוני.