-
בכתב התביעה נטען כך: באוקטובר 2024 התקשרו הצדדים בהסכם שלפיו הנתבעת תעמיד לרשות התובעים את גן האירועים שהיא מפעילה במושב עגור כשהוא ערוך ומוכן לצורך עריכת חתונתם ביום 26.3.2025. התובעים בחרו בנתבעת בשל אופיו הייחודי של הגן לאחר חודשים של חיפושים. האירוע תוכנן ל-450 אורחים והתובעים התחייבו לשאת בעלות של 325 ש"ח למנה; 5,800 ש"ח עבור תאורה והגברה; 3,000 ש"ח עבור עיצוב, ובסך הכול התחייבו לשלם סכום של 155,050 ש"ח. ביום 25.10.2024 שילמו התובעים מקדמה בסך של 15,205 ש"ח. ביום 30.1.2025, כחודשיים לפני מועד החתונה, הנתבעת הודיעה להם כי לא ניתן יהיה לערוך את חתונתם כפי שהוסכם וכי עליהם לצמצם באופן ניכר את כמות המוזמנים; משטחי הדשא ואבני המדרך אינם קיימים יותר; מיקום החופה ישונה; ובסמוך לחודש פברואר 2025 נהרס גן האירועים כליל. משכך נאלצו התובעים לתור אחר גן אירועים חלופי אשר יסכים לארח אותם במועד החתונה. לדבריהם, הם פנו לעשרות אולמות אך כולם היו תפוסים במועד שנקבע. לבסוף, לאחר מאמץ רב, ביום 6.2.2025 התקשרו התובעים בהסכם עם אולם "יורדי הסירה" בתל אביב. האולם היה שונה באופיו מגן האירועים שבו ציפו התובעים לערוך את חתונתם, וזו הייתה מבחינתם פשרה שחרגה באופן ניכר מהתכנון המקורי. בשל קוצר הזמן נאצלו התובעים לשאת בתשלומים גבוהים מההסכם המקורי. הם שילמו 400 ש"ח למנה (במקום 325 ש"ח) וכן עלויות נוספות עבור חניית מוזמנים (4,000 ש"ח), דייל חניה (531 ש"ח), אירוח ספקים (480 ש"ח), הפרש עיצוב (2,900 ש"ח), מנות גלאט (472 ש"ח), ואפטר פארטי (750 ש"ח). סך העלויות הנוספות עמד על 58,088 ש"ח. לטענת התובעים, התקופה שלפני החתונה, שאמורה הייתה להיות שמחה ומרגשת, הפכה לחוויה קשה וכללה לחץ נפשי כבד, חוסר וודאות, מתח רב ומריבות תכופות בין בני הזוג. התובעים הדגישו כי הנתבעת הפעילה את גן האירועים ללא רישיון והסתירה מידע זה, וכי התנהלותה לאחר הביטול (סירוב להשיב מקדמה ודרישה לוויתור טענות) הייתה פוגענית. כל אלה, לטענתם, הותירו בהם עוגמת נפש רבה המצדיקה פיצוי גבוה.
-
ביום 1.7.2025 הגישו התובעים כתב תביעה בסך כולל של 158,088 ש"ח. מתוך סכום זה הם תבעו 100,000 ש"ח בגין עוגמת נפש.
-
ביום 2.11.2025 הגישו התובעים בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה הואיל וכתב התביעה הומצא כדין לנתבעת ביום 6.7.2025, זו לא התגוננה החלוף המועד.
-
ביום 6.11.2025 ניתנה החלטה הקובעת שהתובעים זכאים ליטול פסק דין בהיעדר הגנה על נזק הממון בסך של 58,088 ש"ח. לעניין הנזק הלא ממוני, נקבע כי לכאורה די בסך של 5,000 ש"ח מאחר שפרק זמן של כחודשיים עובר למועד האירוע מאפשר התארגנות חלופית סבירה, ועל כן אין עילה לפסיקת פיצוי בגין עגמת נפש ברף הגבוה. התובע התבקשו להודיע אם הדבר מוסכם עליהם.
-
ביום 9.11.2025 הודיעו התובעים כי הם אינם מסכימים לסכום שהוצע ועומדים על דרישתם לפיצוי בסך של 100,000 ש"ח. לדבריהם הצעת בית המשפט לא משקפת את המציאות הסובייקטיבית הקשה שחוו. התובעים הפנו בתשובתם לפסיקה התומכת בפיצויים גבוהים יותר.
-
בו ביום ניתנה החלטה שלפיה לאחר עיון נוסף, מוצע לתובעים להסכים לפסיקת סך של 10,000 עד 20,000 ש"ח בגין נזק לא ממוני.
-
התובעים השיבו כי הם עומדים על דרישתם לפיצוי בסך של 100,000 ש"ח בגין עוגמת נפש, ותמכו טענותיהם בתצהירים להוכחת נזקיהם. על רקע זה ניתן פסק דין זה.
-
המסגרת הנורמטיבית: הזכות לקבל פסק דין בהיעדר הגנה מעוגנת בתקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 הקובעת: "נתבע שלא הגיש כתב הגנה בתוך המועד שנקבע לכך או שכתב ההגנה נמחק, רשאי בית המשפט לדרוש מהתובע הוכחה מספקת של התביעה, כולה או מקצתה, או לתת פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד". בפסיקה נקבע שמתן פסק דין בהיעדר הגנה חורג מהכלל שלפיו ראוי לתת לנתבע הזדמנות מלאה לממש את זכות הגישה לערכאות ואת הזכות להליך הוגן, ולהציג את הגנתו בבית המשפט. ההצדקה לתת פסק דין בלא להביא בחשבון את הגנת הנתבע נשענת על ההנחה שניתנה לו ההזדמנות להתגונן, הוא בחר שלא לנצלה, ואין מקום לאפשר לו להכשיל את בירור התביעה ומתן סעד שהתובע זכאי לו באמצעות התעלמות מכתב התביעה (רע"א 1473/00 ס.ט.ס. אלקטרוניקה בינלאומית בע"מ נ' BLOMBERG - WERKE GMBH, פסקה 3(ד) (1.8.2000); רע"א 7173/11 קווי אשראי לישראל שירותים פיננסיים משלימים בע"מ (בפירוק) נ' United Kingsway Ltd, פסקה 6 (31.1.2012); רע"א 7653/23 קירש נ' יצחק אמר – חברה לבניה והשקעות בע"מ, פסקות 11-10 (28.1.2024)).
-
לפי אמות המידה הנוהגות בפסיקה, בבואו ליתן פסק דין בהיעדר הגנה, יפסוק בית המשפט לתובע את הסכום שתבע רק אם בהנחה שכל העובדות שנטענו בכתב התביעה יוכחו כנכונות, התובע יהיה זכאי לסעד שתבע או קרוב לו ברמה של סבירות. מקום שבית המשפט מוצא, על פני הדברים, שגם בהנחה שכל העובדות נכונות התובע אינו זכאי לסעד הכספי שתבע ולו בקירוב, אין מקום לפסוק לו את הסכום שתבע לפני שכתב התביעה יתוקן כך שיגלה עילה לקבל את מלוא הסעד שתבע. במצב כזה בית המשפט יכול לפסוק לתובע סכום נמוך יותר, כפי העילה העולה מכתב התביעה שהומצא (לדיון באמת מידה זו ראו ת"א (שלום ת"א) 13548-01-17 פלונים נ' דוביצקי, פסקות 197-182 (3.6.2025). למקרים שבהם בוטלו פסקי דין בהיעדר הגנה בשל פערים משמעותיים בין הנזק ובין הסכום שנתבע ונפסק בפועל ראו למשל רע"א (מחוזי י-ם) 75689-12-24 מעלה רחבעם אגודה שיתופית בע"מ נ' ריינהרץ, פסקות 12-11 (26.2.2025); רת"ק (מחוזי י-ם) 12870-10-24 ליסקאר נ' דוידוב, פסקות 13-11 (3.1.2025); רת"ק (מחוזי חי') 33822-12-22 אברבנאל נ' מזרחי (3.5.2023). מנגד ראו ע"ר (מחוזי מר') 33832-11-22 איזגילוב נ' לייבמן, פסקה 18 (21.11.2022); ע"ר (מחוזי מר') 12054-05-22 עמרן נ' אריה, פסקה 17 (11.7.2022)).
-
לאחר שעיינתי בתצהירים, החלטתי לקבל את התביעה בחלקה ולפסוק לתובעים סך של 58,088 ש"ח בגין הנזק הישיר הנטען, וסך של 20,000 ש"ח בגין נזק לא ממוני, ובסך הכול פיצוי בסך 78,088 ש"ח. פסיקת פיצויים בגין נזק לא ממוני, קרי עוגמת נפש, נתונה לשיקול דעת בית המשפט ואינה ניתנת כדבר שבשגרה בסכומים כה גבוהים, אלא במקרים חריגים במיוחד של הפרה בוטה, זדון או התנהגות מעליבה ופוגענית. עיון בפסיקה רלוונטית למקרים של ביטול או שיבוש אירועי חתונה, כאשר בסופו של דבר האירוע התקיים במועדו ובחלופה הולמת, מעלה כי סכומי הפיצוי הנפסקים נמוכים באופן משמעותי מהסכומים שהתובעים תבעו. כך למשל, בת"א (שלום נצ') 4546-03-24 חנוכייב נ' אולמות אירועים ניו גרנד פאלאס (31.1.2025) נפסק פיצוי בסך 45,000 ש"ח בגין עוגמת נפש לאחר שאולם האירועים ביטל את האירוע יומיים בלבד לפני המועד המתוכנן, עקב שיבוץ כפול. בת"א (שלום נצ') 49298-12-17 נג'אר נ' שמשום (8.4.2019) נפסקו 40,000 ש"ח בגין עגמת נפש כאשר הנתבעת לא יידעה את בני הזוג עד שלושה ימים לפי מועד חתונתם כי צו סגירה מנהלי ימנע את קיום החתונה בו. בת"א (שלום י-ם) 35904-07-11 נואימה נ' בישולים בנווה אילן בע"מ (30.6.2013) נפסק פיצוי בסך 7,500 ש"ח בגין נזק לא ממוני לזוג לאחר שהנתבעת לא הודיעה על ביטול אירוע החתונה באולם חדש שבנייתו לא הושלמה, והדבר נודע לתובעים באקראי כחודש בלבד לפני מועד החתונה. בת"א (שלום ת"א) 72855/04 מירב נ' סאל שמלות כלה וערב בע"מ (27.11.2005) נפסק 15,000 ש"ח בגין עגמת נפש לכלה לאחר ששמלתה נקרעה במהלך החתונה. בת"ק (תביעות קטנות ת"א) 72247-12-24 וקנין נ' פסק זמן הפקות ת.ק. בע"מ (6.8.2025) נפסק פיצוי בסך 5,000 ש"ח בגין עוגמת נפש לזוג, לאחר שהנתבעת הודיעה על ביטול אירוע חגיגי חמישה ימים בלבד לפני המועד המתוכנן, עקב שיבוץ כפול; בת"ק (תביעות קטנות ראשל"צ) 8934-01-16 נחום נ' עדיה השקעות בע"מ (27.11.2016) נפסק פיצוי בסך של 10,000 ש"ח בגין עוגמת נפש במקרה שבו יומיים לפני מועד החתונה קרסה נברשת באולם, מה שהוביל לסגירתו ואילץ את בני הזוג למצוא מקום חלופי. בת"ק (תביעות קטנות כפ"ס) 56021-01-15 הדר נ' מכבסת גילי (20.8.2015) נפסק פיצוי בסך של 5,700 ש"ח בגין עוגמת נפש, לאחר שמכבסה גרמה נזק לשמלת כלה (שינוי גוון וקריעה) יומיים לפני החתונה.
-
נוכח האמור, בהתייחס לדרישת הפיצוי בגין עוגמת נפש, מצאתי כי על אף המצוקה הרגשית הקשה שחוו התובעים לטענתם, הסכום הגבוה לו עתרו אינו מוצדק בנסיבות העניין. זאת, נוכח העובדות המצטברות הבאות: החתונה התקיימה במועד כמתוכנן, גם אם במיקום חלופי; נמצאה חלופה ראויה לאירוח החתונה; ולא הוכח כי חלופה זו לא הייתה סבירה או שפגעה באופן מהותי בטיב האירוע מעבר לשינוי האופי. יתרה מכך, לא הובאו ראיות מספקות לכך שהמעבר למיקום החדש היה כרוך בטרחה יוצאת דופן, מעבר לעוגמת נפש הטבעית הנלווית לשינויים מסוג זה. הפסיקה, כפי שהוצגה לעיל, מכירה בעוגמת נפש מסוג זה אך בסכומים מתונים בהרבה, במיוחד כאשר קיים פרק זמן להתארגנות חלופית, כחודשיים במקרה זה. לנוכח מכלול הנסיבות והפסיקה הנוהגת, אני קובע כי הפיצוי ההולם בגין עוגמת נפש יעמוד על סך של 20,000 ש"ח. זהו סכום המיטיב עם התובעים והוא על הצד הגבוה מאחר שהנתבעת לא התגוננה, אך לטעמי הוא בגדר הסביר בנסיבות גם אם ברף העליון.
-
סוף דבר: ניתן בזאת פסק דין בהיעדר הגנה על סך של 78,088 ש"ח. לסכום זה יש להוסיף את הוצאות המשפט בסך של 1,074 ש"ח, ושכר טרחת עורך דין בסך של 9,215 ש"ח. הסכומים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יצורפו להם דמי פיגורים כדין.
אפשר לערער על פסק הדין תוך 60 יום ממועד המצאתו לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
ניתן היום, י"ז בכסלו התשפ"ו, 7 בדצמבר 2025, בהעדר הצדדים.
