ת"א 17699-06-13 לוין נ' א.נ. ארניל בע"מ ואח'

בקשה לתיקון טעות קולמוס.

ביום 08.05.16 ניתן על ידי פסק דין על דרך הפשרה ולפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, בו חוייבה הנתבעת 1 לשלם לתובע סכום של 116,937 ₪ בתוספת מחצית מאגרת המשפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 15,000 ₪.

הבקשה לתיקון טעות סופר הוגשה ביום 27.06.13 ומבוקש בה להוסיף לסכום פסק הדין את רכיב המע"מ. התובע טוען שככל הנראה בשל טעות הושמט רכיב המע"מ מהסכום שנפסק, ואי תשלומו יוצר מצב לא סביר לפיו התובע ישלם מע"מ בגין התשלומים שיקבל מכוח פסק הדין אך המע"מ לא ישולם לו. התובע מדגיש כי מומחה בית משפט קבע הערכותיו לגבי היקף העבודות שביצע התובע עבור הנתבעת, ובחוות הדעת נקבע שלסכומים הנקובים יש להוסיף מע"מ. מכאן, כי רכיב המע"מ נשמט מפסק הדין, ויש להוסיפו לסכומים שנפסקו.

הנתבעים מתנגדים לבקשה, בשל מספר טעמים. ראשית, הבקשה הוגשה באיחור כחלוף למעלה מ – 21 יום ממועד מתן פסק הדין. שנית, אין מדובר בתיקון טעות סופר, אלא בניסיון לערער על פסק הדין ולשנות תוצאותיו, מאחר וקיימת חזקה לפיה סכום שנפסק כולל בחובו את רכיב המע"מ. שלישי, התובע היה ער לעמדת הנתבעים לפיה הסכום שנפסק כולל בחובו את רכיב המע"מ, אך לא עשה דבר. רביעית, פסק הדין כבר בוצע, התשלומים שנפסקו שולמו, והתובע לא הוציא חשבוניות בגין הסכומים שקיבל.

לטענות אלו משיב התובע וטוען כי אין לו כל כוונה לשנות מפסק הדין, הצדדים הסכימו כי הסכומים שנקבעו על ידי מומחה בית משפט ישולמו ומשום כך יש להוסיף גם את רכיב המע"מ כקביעת המומחה. גם אם הבקשה הוגשה באיחור יש לבית משפט סמכות להאריך את המועד להגשתה, ועמדת הנתבעים גורמת להתעשרותם על חשבון התובע, שלא כדין.

סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] קובע את סמכותו של בית משפט לתקן טעות שנפלה בפסק הדין, וטעות לעניין זה היא "טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה". בהעדר הסכמה, מוסמך בית משפט לתקן את הטעות שנפלה בתוך 21 יום ממועד מתן פסק הדין. ואולם, כבר נפסק כי לבית משפט סמכות להאריך את המועד להגשת בקשה לתיקון פסק הדין מטעמים מיוחדים, וכי "מבחן 'הטעם המיוחד' לעניין סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט הוא מקל ביחס להארכת מועדים סטטוטוריים אחרים... ובית משפט אף רשאי להאריך את המועד ביוזמתו מבלי שהתבקשה ארכה כאשר לעיתים ניתן לראות בהחלטת התיקון משום היעתרות להארכת מועד" (ע"א 856/12 צרפתי שמעון בע"מ נ. פרחי ביקל בע"מ). התובע נתן נימוק לאיחור בהגשת הבקשה, נימוק שיסודו בהליכי הפש"ר בהם הוא מצוי. לטענתו, הכספים ששילמה הנתבעת 1 הועברו תחילה לתיק הפש"ר, רק לאחר מכן הועברו יתרת הכספים לחשבון החברה, ורק אז היפנה רו"ח את תשומת ליבו של התובע לכך שהכספים שולמו ללא מע"מ. אני מוצאת השתלשלות אירועים זו כטעם מיוחד המצדיק מתן הארכת מועד להגשת הבקשה לתיקון טעות סופר.

לגופם של דברים, יש להיעתר לבקשה, מאחר וכוונת פסק הדין היתה לפסוק לתובע את הסכומים אותם קבע מומחה בית משפט בחוות דעתו, בתוספת סכומים נוספים שלא מצאו ביטויים בחוות דעת המומחה ונפסקו על דרך הפשרה. פסק הדין ניתן על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט וללא נימוקים, וזאת מכוח הסכמת הצדדים בה הודיעו כי מוסכם עליהם שחוות דעת מומחה בית משפט תהא סופית, והצדדים יטענו רק לגבי אותם סכומים שנותרו במחלוקת. ברי כי לא היתה כל כוונה לפסוק לתובע סכומים נמוכים מאלו שקבע מומחה בית משפט, ואי הוספת רכיב המע"מ יסודה בהשמטה מקרית כהגדרתה בסעיף 81 לחוק.

לסמכותו של בית משפט להוסיף את רכיב המע"מ לפסק הדין ראו החלטת כב' השופטת רונן, בת.א. 2091/07 יונס נ. משהב, החלטה זו אושרה בערעור (ע"א 1649/15). כן אפנה לפסק דין נוסף המתייחס ספציפית לתיקון פסק דין כספי שנפסק לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט ואף שם אושרה קביעת בית המשפט המחוזי להוסיף לסכום שנפסק את רכיב המע"מ במסגרת תיקון טעות סופר שנפלה בפסק הדין (ע"א 856/12 צרפתי בע"מ נ. פרחי ביקל בע"מ).

לאור האמור אני מקבלת את הבקשה ומתקנת את פסק הדין במובן זה שעל הנתבעת 1 לשלם לתובע סכום של 116,937 ₪ בתוספת מע"מ. יתר רכיבי פסק הדין יעמדו בעינם.