ת"א 17689-03-11 פולק ואח' נ' ברטר ואח'

בפני תביעה לפיצויים בגין הפרת חוזה והפרת חובת נאמנות.

בין התובע לבין הנתבע 1 נכרת הסכם לשיתוף פעולה בקידום עסקי חברה העוסקת בהפקות מוזיקאליות. שיתוף פעולה זה לא צלח, עסקי החברה נקלעו לקשיים ונכרת הסכם פשרה להפסקת שיתוף הפעולה. הסכם הפשרה כלל התחייבויות לשחרור התובע מערבויות אישיות שהעמיד לטובת הבנק בו התנהל חשבון החברה. מספר חדשים לאחר חתימת הסכם הפשרה התברר שהתובע לא שוחרר מערבויותיו האישיות ונתבע לשלם כספים לבנק בגין ערבותו האישית. על רקע זה, עותר התובע לחיוב הנתבע 1 בתשלום פיצויים על הנזקים שנגרמו לו, הן עקב תשלומים ששילם לכיסוי חובות החברה, הן עקב ירידת ההשקעות שהשקיע בחברה לטמיון והן על עגמת הנפש שנגרמה לו. הנתבע 1 מצידו טוען שאין בסיס לתביעה שכן דווקא התובע לא קיים התחייבויותיו והתובע בכלל לא מבסס את התביעה על הטענה להפרת הסכם הפשרה ועותר לפיצוי על נזקיו בהליך נפרד.

הנתבע 4 היה עוה"ד של החברה ושל הנתבע 1, והחזיק בנאמנות שיק בטחון בסך 200,000 ₪ אשר משכה החברה. לטענת התובע יש לחייב את הנתבע 4 בפירעון מלא של שיק הביטחון שכן סירב למסרו לתובע כשהופרו התחייבויות החברה. לטענת הנתבע 4, לא היה טעם במסירת שיק הביטחון שכן ממילא הופסקה פעילות החברה, ומכל מקום לא היה ביכולת התובע להיפרע גם לו נמסר לו השיק כבקשתו.

מחלוקות אלו עומדות בטבורו של פסק דין זה.

העובדות

1. התובע הינו רואה חשבון בהשכלתו ועוסק גם בפרסום ושיווק. בין היתר, התובע בעל מניות בחברת פרנקו ושות' פרסום ושיווק בע"מ (להלן: "חברת פרנקו").

   הנתבע 1, הנרי ברטר (להלן: "ברטר") הינו מלחין ומפיק. הנתבעת 2, ברטר הפקות (2002) בע"מ (להלן: "החברה") הינה חברה פרטית אשר נוסדה על ידי ברטר במהלך 2002, ובאמצעותה הוא פעל למתן שירותי הפקות מוזיקאליות. פעילות החברה בוצעה באמצעות חשבון מספר 372501 (להלן: "החשבון") בסניף 019 בבנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "הבנק"). לחברה היה גם חשבון נוסף בבנק, חשבון מספר 409200 (להלן: "החשבון הנוסף").

   הנתבע 4, עו"ד אורן בן יאיר (להלן: "עו"ד בן יאיר") עוסק בעריכת דין ובמועדים הרלוונטיים לתביעה זו היה גם עורך הדין של החברה.

2. במהלך 2004 היה מצב עסקיו של ברטר בכי רע. כנגד ברטר התנהלו הליכי הוצל"פ, הוא הוכרז כחייב מוגבל ולא יכול היה לקבל אשראי בנקאי לפעילותו. כך ובהתאם נקלעו גם עסקי החברה לקשיים ויתרת החוב שלה בחשבון הבנק עמדה על כ- 128,000 ₪.

3. על רקע הקשיים אליהם נקלעו ברטר והחברה, במהלך דצמבר 2004 או בסמוך לכך, נוצר קשר בין התובע לברטר, נוהל משא ומתן וביום 27.12.04 הגיעו התובע וברטר להסכם לשיתוף פעולה ביניהם (להלן: "ההסכם"). בהתאם להסכם, נקבע שברטר יעביר לתובע מחצית ממניות החברה, כי שניהם יהיו מנהלים בחברה כאשר התובע מופקד על הניהול הכספי של החברה וברטר מופקד על הצד המקצועי של פעילות החברה, וכי רווחי החברה יחולקו בין התובע לברטר.

   עוד נקבע בהסכם כי כל פעולה בעלת משמעות כספית בחברה תתקבל בהסכמת שני הצדדים בלבד, וכי החברה תשלם לברטר שכר חדשי של 20,000 ₪ ועוד 2,000 ₪ לחדש עבור אירוח (כנגד קבלות) וכן תשלם לתובע שכר בשיעור מחצית מהשכר שישולם לברטר.

4. בהתאם להסכם, קבלה החברה החלטה ביום 4.1.05 שלפיה זכויות החתימה בשם החברה יהיו של התובע וברטר ביחד בצירוף חותמת החברה, וביום 9.1.05 גם נמסרה לבנק הודעה על שינוי מבנה זכויות החתימה בחשבון החברה בהתאם. באותו המועד גם חתם התובע על כתב ערבות אישית לחובות החברה בחשבון ועד לסך של 50,000 ₪, וכתב ערבות אישית ללא הגבלה בסכום בחשבון הנוסף.