ת"א 17688-06-10 ב' נ' המאגר הישראל לביטוח רכב ("הפול")

1.פתח דבר

א.התובע, יליד 9.11.1974, הגיש לבית משפט זה תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן – "החוק") בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בתאונת דרכים מיום 12.2.09.

ב.ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה, ביום 3.10.10, כי דרגת נכותו הרפואית הצמיתה של התובע היא 55% (50% נכות בתחום האורטופדי; 10% נכות בתחום הפסיכיאטרי). בנוסף, הפעילה הועדה הרפואית את תקנה 15 לתקנות ביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956.

מכאן שדרגת נכותו הרפואית הצמיתה המשוקללת של התובע, על פי דין, היא 83%.

לאור הוראת סעיף 6ב' לחוק הרי שהנכות שנקבעה על ידי הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי מחייבת גם לעניין ההליך שלפני. (כאן המקום לציין כי בהחלטתי מיום 2.3.11 דחיתי את בקשת הנתבעת להביא ראיות לסתור את דרגת הנכות האמורה).

ג.בהחלטתי מיום 30.11.11 נעתרתי לבקשת התובע ומיניתי את ד"ר אילנה פרבר כמומחית מטעם בית המשפט בתחום השיקומי כדי לחוות את דעתה באשר למצבו הרפואי של התובע בתיק זה.

2.כתב התביעה

א.בכתב התביעה נטען כי ביום 12.2.09 נפגע התובע בתאונת דרכים שאירעה בנשר. התאונה אירעה בעת שהתובע נהג בקטנוע ובהגיעו לצומת התנגש בקטנוע בו נהג רכב פרטי, התובע הופל ארצה ונפצע (להלן – "התאונה").

ב.ממקום התאונה הובהל התובע לבית החולים "בני-ציון" בחיפה. התובע נבדק ובצילום רנטגן שבוצע לו אובחן שבר תוך פירקי מרוסק, עם מספר פרגמנטים בעצם הפימור בברך שמאל.