ת"א 1768-11-14 עמידר,החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' יאלאו ואח'

1.לפני בקשה לקביעת דמי שכירות בהתאם לנוהל הסדרת זכויות חוזיות של דיירים ממשיכים.

2.לטענת הנתבעת החל מחודש מאי 2014 ועד היום היא משלמת בגין שכירות חודשית לתובעת סכום של 2,475₪. היא מבקשת לקבוע שעליה לשלם דמי שכירות בסך 1,080₪ לחודש במעמד של דיירת ממשיכה וזאת בהתאם לקבוע ב"נוהל הסדרת זכויות חוזיות של דיירים ממשיכים" (הוראה מס' 8/19), שהוצא מטעם משרד הבינוי והשיכון ותקף מיום 01.02.02.

3.הבקשה הוגשה במסגרת תביעת לפינוי ולסילוק ידם של הנתבעת ובעלה שאף הוא נתבע בתביעה. לטענת התובעת, הנתבעים פלשו לדירה נשוא התובענה תוך שאינם מבססים את מעמדם כדיירים בדיור הציבורי ולאחר שבקשותיהם להכיר בהם כדיירים ממשיכים נדחו על ידי משרד הבינוי והשיכון בוועדת האכלוס העליונה.

4.ברקע לבקשה עומדת העובדה שאמה של הנתבעת התגוררה כדיירת חוזית בדירה השייכת לדיור הציבורי. ביום 29.03.14 נפטרה אמה של הנתבעת. לטענת הנתבעת, התגוררה עם אמה המנוחה בדירה מאז ומעולם ויש להחיל עליה את נוהל משרד השיכון לדיירים ממשיכים, לפיו צריכים להיות דמי השכירות המשולמים על ידי דייר ממשיך, זהים לדמי השכירות ששולמו על ידי הדייר החוזי לפני פטירתו וזאת למשך שנתיים מיום הפטירה. לטענת הנתבעת, היא חסרת אמצעים כספיים ומתפרנסת בקושי תוך שהיא מכלכלת את שני ילדיה הקטינים ולכן אין זה צודק להטיל עליה תשלום של דמי שכירות גבוהים מאלה ששולמו על ידי המנוחה.

5.לטענת התובעת, הנתבעת אינה משלמת את דמי השכירות כלל, אף לא את הסכום אשר אינו שנוי במחלוקת בסך 1,080₪. לפיכך תפח חובה, ועומד ממרץ 2014 ועד 27.09.15 על סך של 58,000₪. מאז המשיך החוב לגדול. התובעת טענה שקביעת תעריף דמי השכירות היא בסמכותו הבלעדית של משרד הבינוי והשיכון וככל שהנתבעים מעוניינים לחלוק עליו עליהם לפנות בדרכים המקובלות לרבות הגשת עתירה מנהלית להסדרת מעמדם כדיירים והסדרת תעריף שכר הדירה. על כן היא מבקשת לדחות את הבקשה.

6.דמי השכירות אותם על הנתבעת לשלם לתובעת נגזרים ממעמדה של הנתבעת בדירה נשוא התביעה. מעמדה של הנתבעת בדירה שנוי במחלוקת בית הצדדים. לטענת התובעת, לנתבעת אין מעמד בדירה ויש להורות על פינוייה. מן העבר השני טוענת הנתבעת כי יש להקנות לה את המעמד של "דיירת ממשיכה", מעמד שממנו נגזרים הזכות להתגורר בדירה ולשלם דמי שכירות נמוכים מאלה הנדרשים מהנתבעת כיום. כל עוד לא הוכרע מעמדה של הנתבעת לא ניתן לדעת מה דמי השכירות שעליה לשלם. בהתאם לא ניתן במסגרת הליך ביניים לקבוע מה דמי השכירות החודשיים שישולמו על ידי הנתבעת בתקופת ניהול התובענה.

7.בנוסף לאמור, אין תכלית במתן החלטה כמבוקש על ידי הנתבעת. הנתבעת מתגוררת בדירה ותמשיך להתגורר בה, אם כך תחליט לעשות, עד להכרעה בתובענה. העובדה שהיא אינה משלמת את דמי השכירות הנדרשים ממנה על ידי התובעת, לא משנה, בשלב זה, את מצבה ואין הבדל בין מצב שבו בית המשפט, כסעד ביניים יתיר לה לשלם סכום מופחת או שהיא, באופן עצמאי תשלם לתובעת את הסכום המופחת אותו היא רוצה לשלם. אם בסופו של יום תתקבל תביעת התובעת, הנתבעת לא תהיה פטורה מתשלום דמי השכירות המלאים הנדרשים על ידי התובעת. מן העבר השני, אם טענות הנתבעת יתקבלו, לא יהא עליה להוסיף מעבר לסכומים שברצונה לשלם, הכל בהתאם להכרעה בפסק הדין.

8.אשר על האמור, הבקשה נדחית.