פס"ד בטענה להפרות של הסכם למכירת פעילות עסקית

1.לפניי תביעתן הכספית של התובעות נגד הנתבעים לסך של 1,279,856 ₪ בטענה להפרות של הסכם למכירת פעילות עסקית מיום 31/3/09.

תמצית טענות הצדדים בכתבי הטענות

2.בכתב התביעה נטען כך:

א.התובעות הוקמו ביוזמתם של אברהם בן-חיים וזמיר הראל ערב חתימת ההסכם בין הצדדים, לרכישת פעילותן העסקית של הנתבעות 3-1. מניות התובעות מוחזקות בבעלות חברות של השניים הנ"ל.

ב.הנתבעות 3-1 עסקו ביבוא, ייצור, שיווק והתקנה של מערכות שאיבת אבק מרכזיות (הנתבעות 1 ו- 3), מערכות תאורה טבעית (הנתבעת 1) ומערכות חימום תת רצפתי (הנתבעת 2). הנתבע 4 הוא המוציא והמביא בנתבעות 3-1 והוא זה שחתם על ההסכם עם התובעות וערב אישית לקיום ההתחייבויות של הנתבעות 3-1.

ג.ההסכם בין הצדדים נחתם ביום 31/3/09 לאחר מו"מ ממושך. לקראת סופו של המו"מ עורבו גם עורכי דין, אך הם לא היו נוכחים במעמד החתימה.

ד.מיד לאחר חתימת ההסכם הצדדים החלו בביצועו וביישומו. התובעות פעלו כפי התחייבותן ושילמו לנתבעות 3-1 סך של 6,800,000 ₪ בצירוף מע"מ. במסגרת יישום ההסכם היה על הנתבעים לבצע התחשבנות כספית ולשלם את תוצאותיה, אלא שהם לא עמדו בהתחייבויותיהם.

ה.סעיפים 6.19-6.9 להסכם קבעו את מנגנון ההתחשבנות בין הצדדים בקשר לעסקאות שתמורתן כבר שולמה באופן חלקי או מלא, אך ביצוען טרם הושלם. הנתבעים העריכו כי ההפרש בין העלויות להשלמת הביצוע לבין התקבולים העתידיים להתקבל הוא 95,000 ₪. הוסכם שבחלוף שנתיים מיום חתימת ההסכם או במועד שבו ההפרש יעלה על 220,000 ₪ לפי המוקדם, תיערך התחשבנות, ואם ההפרש יעלה על 220,000 ₪, אז הנתבעות 3-1 ישלמו לתובעות את סך ההפרש בהפחתת 95,000 ₪.

ו.נכון ליום 30/4/10, תוצאות ההתחשבנות לפי מסד הנתונים של התובעות הסתכמו בחוב של הנתבעים בסך של 1,058,928 ₪.