ת"א 17536-03-12 כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

לפני בקשה בהסכמה לשינוי הדיון וארכה להגשת תצהירים.

לאחר שקילת נימוקי הבקשה, מצאתי, כי דינה להידחות.

ביום 5.1.14 לפני למעלה משנה קבעתי את התיק לשמיעת הוכחות ליום 20.1.15 ונתתי הוראות על הגשת תצהירים. על פי החלטתי זו, היה על התובעת להגיש תצהירי עדיה בתוך 60 ימים.

מאז חלפה תקופה העולה על שנה. לא רק שהתובעת לא הגישה תצהירי עדיה אלא גם לא בקשה להארכת מועד עד היום.

כעת, חמישה ימים בלבד לפני ישיבת ההוכחות הקבועה בתיק פונה התובעת כאמור בבקשה להארכת מועד וקביעה, כי במקום ישיבת ההוכחות תתקיים ישיבת קדם משפט.

היעתרות לבקשה במועד בו הוגשה, כאשר ברור, כי כבר לא ניתן לקבוע תיק אחר לשמיעה באותו מועד, משמעותה שתיק שבית המשפט העריך שנדרש לשמיעתו יום אחד, יש כעת להקדיש לו יומיים שלמים על חשבון תיקים אחרים הממתינים ליומם בבית משפט וזאת רק בשל מחדל התובעת.

התעלמות צדדים מהחלטות בית משפט לעניין מועדים, פוגעת משמעותית ביכולתו של בית המשפט לנהל את יומנו כראוי וגורמת להתארכות בלתי סבירה של ההליך השיפוטי ופוגעת באמון הציבור כולו במערכת המשפט, במידת יעילותה וביכולתה להעניק סעד למתדיין בתוך פרק זמן סביר. לא ניתן בנסיבות התיק שלפני להתעלם משיקולים מערכתיים של ניצול זמן שיפוטי באופן מיטבי כלפי כלל המתדיינים וכן האינטרס שתיקים יחלו ויסתיימו בתוך פרק זמן סביר. דברים אלו אף עולים בקנה אחד עם הנחיות בית המשפט העליון לעניין דחיית מועדי דיונים.

בנסיבות אלו, ובהיעדר ראיות מטעם הצדדים במועד שקבעתי ולאחר שברור, כי לא ניתן יהיה לקיים את ישיבת ההוכחות במועד שנקבע, מורה על מחיקת התביעה.

לאור העובדה שהבקשה הוגשה בהסכמה קובעת, כי כל צד יישא בהוצאותיו.