ת"א 17534-01-14 בן נחום ואח' נ' אלגרה דנס בר בע"מ ואח'

1. עניינה של התובענה שלפנינו, פיצוי התובעים בשל הפליה אסורה במקום ציבורי, כאשר לטענתם, נמנעה כניסתם למועדון "גורדוניה" מטעמים פסולים.

2.התובעים הגישו ביום 1.3.2015 תצהירי עדות ראשית מטעמם, תוך ציון בסעיף 10 לתצהיר התובע 1 כי בידיו סרטוני ווידאו (להלן- הסרטונים) , אשר יוגשו לבית המשפט לפי תקנה 173א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן- תקדס"א), על גבי תקליטור ובהודעה נפרדת , רק לאחר הגשת תצהירי הנתבעים.

3. לאחר שהנתבעים הגישו את תצהיריהם - הגישו התובעים, ביום 14.5.2015, הודעה על הגשת התקליטור עם שני הסרטונים.

4.בבקשה שלפנינו מבקשים הנתבעים שלא לאפשר את הצגת הסרטונים כחלק מראיות התובעים , הואיל והם לא גולו בשלב גילוי המסמכים , וכן כי לא הוגשה כל בקשה מטעם התובעים , ולמעשה לא ניתן להם היתר להשהות את הצגת הסרטנים עד לאחר הגשת תצהירי הנתבעים.

5.לטענת תובעים , הסרטונים גולו על ידם במסגרת תצהיר גילוי המסמכים מטעמם מיום 11.6.2014, תוך ציון , לפנים משורת הדין, כי הם "חסויים בשלב זה ויוגשו רק לאחר תצהירי העדות הראשית של הנתבעים".

לטענתם, הסרטונים הם בגדר חומר חסוי מפאת היותם "מסמך שנולד לצורך הליך משפטי", אשר לפי ההלכה שנקבעה ברע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב בע"מ, פד"י נה(1) 515, נהנים מחסיון כבר בשלב גילוי המסמכים.

עוד נטען, כי הנתבעים ידעו במשך כל ההליך על קיומם של הסרטונים , ועל אף זאת הגישו את תצהיריהם ורק לאחר מכן הביעו את התנגדותם לגילוי הסרטונים.

6. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי חרף הליקויים שבהתנהלות התובעים - יש לקבל את הסרטונים, בכפוף לחיוב התובעים בהוצאות, כפי שיובהר להלן.

תקנה 114 א לתקסד"א קובעת כי "בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו לפי תקנה 112 או שאינו נענה לדרישה לפי תקנה 114, לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות שנתן בית המשפט לאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו; הרשה בית המשפט את הגשת המסמך, רשאי הוא להורות בכל הנוגע להוצאות או לעניינים אחרים."