פסק דין 17530-07-09

תביעה כספית של דייר מוגן נגד בעל הבית (הקודם).

תביעה שכנגד בה נתבע מהדייר המוגן סעד כספי וכן מתבקש מתן סעד של פינוי וסילוק יד.

רקע עובדתי ודיוני

התובע, הנתבע שכנגד 1 (להלן גם: "הדייר"), הוא תושב חיפה, בעל חנות פרחים, נשוי לנתבעת שכנגד 2, ולהם ארבעה ילדים וכן נכדים. הנתבעים שכנגד (להלן גם: "הדיירים") הם דיירים מוגנים בדירה הנמצאת בקומת קרקע בבניין שברחוב העוגן 18 בשכונת עין הים שבחיפה, על המקרקעין הידועים כגוש 10802 חלקה 17 (להלן: "הדירה", "הבניין", "החלקה").

הדירה הושכרה לדיירים בשני שלבים. בשנת 1982 נחתם בין הדיירים לבין עמידר החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל בע"מ, כנציגת רשות הפיתוח (להלן: "עמידר") חוזה שכירות מגורים לפיו הושכרה להם יחידה בת 3 חדרים, חדר כניסה, מטבח ושירותים. בשנת 1990 נחתם בין הדיירים לבין עמידר חוזה שכירות נוסף ולפיו הושכרה לדיירים יחידה בת שני חדרים, מטבח ושירותים. עם זאת, נראה כי במועדים הרלבנטיים לתביעה שתי היחידות שימשו הלכה למעשה את הדיירים כשני חלקים של יחידת מגורים אחת, היא "הדירה" כמשמעותה בטיעוני הצדדים וכהגדרתה לעיל. הדירה כוללת למעשה את כל שטח קומת הקרקע בבניין.

הבניין מורכב משתי קומות; קומת קרקע ובה הדירה, וכן קומת מרתף. בקומת המרתף מצויה דירה קטנה יותר (בגודל כ- 55 מ"ר) שלא נעשה בה שימוש כלשהו. בנוסף מצויים במרתף שני מחסנים.

פרט לדיירים לא התגורר ולא מתגורר אף דייר בבניין מזה שנים רבות.

בשנת 1997 מכרה עמידר את זכות הבעלות בחלקה, ששטחה כ- 1,214 מ"ר, לנתבעת.

בשנת 2009, לאחר הגשת תביעה זו, מכרה הנתבעת את מלוא זכויותיה בחלקה לעאמר עואד-ח'ורי, עאדל עואד-ח'ורי, רביע עואד-ח'ורי וראמי עואד-ח'ורי (להלן יחד: "ה"ה חורי"). אלו האחרונים נטלו על עצמם "את מלוא ההתדיינויות המשפטיות שבין המוכר לבין הדייר המוגן, לזכות ולחובה". בהתאם לכך הם שהגישו בקשה לביטול פס"ד בהעדר הגנה שניתן כנגד הנתבעת וכן בקשה לסילוק התביעה על הסף, והם המצויים כיום למעשה מעברו השני של המתרס בהתדיינות אל מול הדיירים.

הבניין ישן למדי, כבן 60 שנה לערך. רוב קירותיו בנויים אבן. מצבו הפיזי של הבניין - גרוע.