ת"א 17417-05-15 שפיר מגורים ובניין בע"מ נ' שמואל מזרחי ואח'

בתיק זה הוריתי, לבקשת הנתבעים, על גילוי הסכמים שבין התובעת ולבין גורמים שונים שאינם בעלי דין בתיק זה וזאת בכפוף לכך שאם הגורמים הנ"ל מתנגדים לגילוי ההסכמים, עליהם להגיש לבית המשפט את נימוקיהם.

בעקבות כך, התובעת פנתה לבית המשפט לקבלת הבהרה כי ההסכמים ישמשו אך ורק לצורך ההליך הנוכחי ולא לכל מטרה אחרת. הנתבעים מתנגדים למתן הבהרה כאמור וטוענים כי אין לתובעת מעמד להגיש את הבקשה, אלא רק הגורמים המדוברים, כי התובעת מנסה לשנות החלטה שכבר ניתנה ולא התנתה את הגילוי בדבר, כי באי הגשת נימוקיהם עד היום איבדו הגורמים הנ"ל את זכותם להביע התנגדות לגילוי ההסכמים וכי גם לגופו של עניין ונוכח כלל הפומביות, אין עילה למנוע שימוש בהסכמים מחוץ לגבולות ההליך.

לאחר עיון בטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין בקשת התובעת להתקבל. ההלכה הנה כי צד שקיבל גילוי מסמכים אסור לו להשתמש בהם למטרות אחרות פרט מאשר למטרות ניהול המשפט שבו ניתן הגילוי, ואף אסור לו להעביר לאחרים את המידע שבמסמכים. נקבע כי זהו הכלל, ללא צורך במתן החלטה מיוחדת בנושא. עוד נקבע כי איסור זה נובע מהתחייבות מכללא מצד מקבל הגילוי ומי שמפר אותו מתחייב בבזיון בית-משפט. כמו כן, נקבע כי ניתן לחייב בעל דין לחתום על התחייבות ברוח הדברים הנ"ל כתנאי לגילוי המסמכים (ראה ע"א 632/77 מוסקונה נ' לאור, פ"מ לב(2) 321; ת.א. (ת"א) 38568-10-11 אוניפארם נ' גלקסו -פורסם בנבו-סעיף 6 להחלטה; בשא (חי') 13224/07 איתן אשורי נ' ועד מקומי מושב צרופה - פורסם בנבו סעיף 11 להחלטה).

ההלכה הנ"ל חלה בין בעלי הדין עצמם ועל כן מקל וחומר, אם מדובר במסמכים השייכים לצד ג' שאינו בעל דין או שייכים גם לאחד מבעלי הדין וגם לצד ג' כאמור, כמו במקרה דנא.

טענת הנתבעים, המסתמכת על צמד המילים "כלל הפומביות", כשהכוונה כנראה לכלל בדבר פומביות הדיון, אינה יכולה לסייע להם. לבד מכך שלא צורפה כל אסמכתא ביחס לתחולת הכלל הנ"ל בנסיבות העניין הרלוונטיות לבקשה הנוכחית, ברור על פי הפסיקה המפורשת שצוטטה לעיל כי הכלל בדבר פומביות הדיון אינו רלוונטי לעניינינו (וראה לעניין זה גם את תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 שאינן מאפשרות כלאחר יד לכל אדם שאינו בעל דין לעיין בתיק המתנהל בבית המשפט).

לא מצאתי ממש גם לא ביתר טענות הנתבעים. איני מוצא בנסיבות כל פסול בכך שהתובעת פנתה לקבלת ההבהרה ולא הגורמים החיצוניים להליך, מה גם שהתובעת עצמה, שהנה צד לאותם ההסכמים ואשר המסמכים שגילויים מתבקש נוגעים אפוא גם לה, הייתה זכאית לדרוש את ההבהרה ללא קשר לעמדת הגורמים החיצוניים ובפרט שההבהרה המבוקשת ממילא מהווה את ברירת המחדל שחלה על נסיבות העניין. גם הטענה שמבוקש לשנות מהחלטה שניתנה אין בה ממש. בהחלטתי לא התייחסתי כלל לנושא. רק משהתבקשה ההבהרה, נדרשתי לכך.

סוף דבר, ככל שהגורמים המדוברים לא יתנגדו לגילוי ההסכמים או ככל שהם יתנגדו לכך והתנגדותם תידחה, תנאי לגילוי המסמכים יהיה העברת כתב התחייבות של הנתבעים שלא לעשות כל שימוש בהסכמים זולת לצרכי הליך זה.

עמדת הגורמים הדוברים תינתן, אפוא, עד יום 7.3.16. בנסיבות, ישלמו הנתבעים לתובעת את הוצאות הבקשה בסך של 2,000 ₪.

תז"פ ליום 9.3.16.