ת"א 1741-07-12 ראובני נ' איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ

1.תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

אין מחלוקת על החבות והמחלוקת היא אך לעניין שיעור הנזק.

התאונות

2.התובעת, כבת 35 שנים נפגעה בשלוש תאונות דרכים לפני כ-4-6 שנים:

א.התאונה הראשונה ביום 02.12.08.

ב.התאונה השנייה ביום 23.05.09.

ג.התאונה השלישית ביום 04.02.10.

הנכות הרפואית

3.בנוגע לתאונה הראשונה והשלישית הייתה קביעה של המוסד לביטוח לאומי ובנוגע לתאונה השנייה מונו שני מומחים.

4.בעניין התאונה הראשונה נקבע כי לתובעת לא נגרמה נכות צמיתה.

עם זאת, נפסקה לתובעת נכות זמנית בשיעור של 20% מיום 16.12.08 ועד ליום 31.03.09 ובשיעור של 10% מיום 01.04.09 ועד ליום 30.06.09.

5.דר' רוזנטל שמונה כמומחה רפואי מטעם בית המשפט קבע כי לתובעת לא נגרמה נכות צמיתה עקב התאונה השנייה ואף לא קבע נכות זמנית.

דר' דורסט שמונתה כמומחית רפואית בתחום הפסיכיאטריה קבעה כי לתובעת נגרמה נכות בשיעור של 1.66% בגין התאונה השנייה.

6.וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה כי עקב התאונה השלישית נגרמה לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 9.75% (5% בגין פגיעה צווארית ו-5% בגין פגיעה בגב מותני). כן נקבעה לתובעת נכות זמנית בשיעור 20% מיום 19.02.10 ועד ליום 31.05.10 ובשיעור של 10% מיום 01.06.10 ועד ליום 31.10.10.