ת"א 17408-01-11 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' אליהו שני, שרה שני

1.במהלך הדיון שהתקיים אתמול ביקש בית המשפט לברר מהם גדרי התביעה שהוגשה בתיק זה על ידי התובעים, וזאת לנוכח אי הבהירות הקיימת בעניין.

2.כידוע, לא אחת נטען כי מטרתה של תביעה זו היא "לקצוב את החוב". המשמעות הפשוטה והמובנת של אמירה זו היא, שמטרת התובעים בתביעה שהגישו היא לקבוע מה היה החוב שלהם לבנק – ככל שהיה – במועד בו הבנק הגיש את שטר המשכון לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, וזאת על רקע העובדה שבשטר המשכון נרשם, כי הוא "ללא הגבלה בסכום". ואכן, מהדברים שאמר ב"כ התובעים בפתח הדיון ניתן היה להבין שכך הם אכן פני הדברים. אלא שבהמשך הדיון התברר מפי התובע עצמו, כי במסגרת תובענה זו מועלים שני נושאים נוספים: האחד, טענת התובעים כי לא הייתה לבנק עילה לפתוח נגדם תיק הוצאה לפועל, וכי בעשותו כן פעל הבנק בחוסר תום לב. והשני, כי אין לחייב את התובעים בריבית נשך, כלשונו, בגין התקופה רבת השנים בה מתנהלים בין הצדדים הליכים משפטיים.

3.לאחר שנתתי דעתי לעניין, הגעתי לכלל מסקנה שיש לפעול ברוח החלטתי מיום 30.8.13, להימנע מלקבוע קביעות נחרצות בשלב המקדמי של ההליך, ולהותיר את בירורן של השאלות בדבר גדרי ההליך, לשמיעת המשפט עצמו. פשיטא, כי גדרי התביעה נקבעו בכתב התביעה שהוגש על ידי התובעים, ואין הם רשאים "להרחיב חזית", אלא בהתקיים הנסיבות הקבועות לכך בדין. לפיכך, השאלה אם עניין מסויים מצוי בתוך חזית המחלוקת כפי שהגדרה בכתב התביעה או שהוא מצוי מחוץ לה, תידון ותוכרע, ככל שיהיה צורך בכך, במהלך שמיעת הראיות, בעת שהתובעים יבקשו להשמיע עדים או להגיש ראיות. כמובן שבאותה מסגרת תידונה גם טענות הבנק בדבר קיומו של מעשה בית דין ביחס לעניינים כאלה ואחרים, וכדומה.

4.בהחלטתי מיום 30.8.13 אמרתי, כי "על פני הדברים נראה, כי שלב הדיון המקדמי בתיק זה הסתיים, ועל כן ניתן לגשת לשלב הראיות". דא עקא, שלטענת ב"כ התובעים אין הדבר כך, והוא מבקש כי בית המשפט יחייב את הבנק להציג מסמכים ולהשיב לשאלון שנשלח אליו. לא ראיתי מקום להיעתר לבקשת התובעים, וזאת לנוכח העובדה שהצדדים מתדיינים כבר שנים רבות במסגרת הליכים רבים ושונים, דבר הנותן יסוד לסברה שכל המסמכים כבר נחשפו וכל השאלות כבר נענו; הן לנוכח העמימות שבהגדרת תביעתם של התובעים; הן כדי למנוע את הימשכות ההליך וסירבולו וזאת לנוכח הזמן הרב שחלף מאז הוגש שטר המשכון לביצוע (1997) ומאז הוגשה תביעה זו (2011) ולנוכח טענת התובעים כי הזמן פועל לרעתם בשל הריבית המצטברת; והן לנוכח העובדה שבמסגרת שמיעת הראיות ניתן יהיה לברר את כל שטעון בירור, ככל שדבר מה עדיין יהיה טעון בירור. אני מחליט אפוא לדחות את בקשת התובעים, ואני קובע כי שלב קדם המשפט הסתיים.

5.כפי שקבעתי בהחלטתי מיום 30.8.13, שמיעת הראיות בתיק זה תישמע מבלי שהצדדים יקדימו ויגישו תצהירי עדות ראשית. כל צד ייזמן את עדיו אשר יעידו תחילה בחקירה ראשית, ולאחר מכן בחקירה נגדית. ככל שבמהלך שמיעת הראיות יבקש צד להגיש ראיה כלשהי, בקשתו תידון לפי סדר ותוכרע במהלך הדיון. בדרך זה יתאפשר, כאמור, למנוע "הרחבת חזית", כמו גם למנוע הבאת ראיות שאין להתיר את הבאתן מהטעמים שפורטו על ידי הבנק בכתב ה"הבקשות מקדמיות" אותו הגיש בשעתו.

6.בכפוף להסתייגות שתובא להלן אני קובע, כי התובע יביא את ראיותיו תחילה, ולאחר שיסיים להביא את ראיותיו, הבנק יעשה זאת.

7.באשר לשאלת נטל השכנוע (להבדיל משאלת סדר הבאת הראיות), אני קובע כי הצדדים יטענו בעניין זה בסיכומים, ובית המשפט יכריע בה בפסק הדין.

8.ההסתייגות בעניין סדר הבאת הראיות היא, שאני קובע כי על הבנק להגיש לבית המשפט בתוך 45 ימים תצהיר בו הבנק יפרט בצורה בהירה מהו קרן החוב אשר עומד בבסיסו של תיק ההוצאה לפועל. לתצהיר אותו יגיש על הבנק לצרף את כל הראיות התומכות בטענתו. ככל שהתובעים חולקים על טענות הבנק, עליהם להגיש תצהיר נגדי 45 ימים לאחר קבלת תצהיר הבנק. ככל שתהיה מחלוקת, בית המשפט ישקול למנות מומחה אשר יתבקש לחוות דעתו בשאלות אלה.

9.אני קובע בתיק ישיבת קדם משפט מסכמת ליום 21.9.15 בשעה 09:00. על התובעים להגיש לבית המשפט עד ליום 1.9.15 את רשימת העדים אותם יבקשו לזמן לדיון.