ת"א 17405-12-16 ג'ית נ' יצחק שטרן ושות' בע"מ ואח'
|
ת"א בית משפט השלום חיפה |
17405-12-16
2.10.2017 |
|
בפני השופטת: עידית וינברגר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקש/תובע: וואיל גית |
משיבים/נתבעים: 1. יצחק שטרן ושות' בע"מ 2. האשם רג'וב 3. אוריאל סרודי |
| החלטה | |
|
-
לטענת התובע, התיקון נדרש על מנת להבהיר עד מתי שילם התובע לעובדים שהעסיק בפרויקט של הנתבעת 1, מה החלק של ההוצאות שהוציא בגין שכר העובדה מבלי שקיבל על כך תמורה, ומה החלק של אובדן הרווחים שנגרם לתובע בהפרת החוזה כלפיו. התובע מבקש להקטין את סכום התביעה ולהעמידו על סך של 551,585 ₪, זאת בהמשך לדיון מיום 4.7.17 ולהחלטת בית המשפט לפיה סבור הוא שיש מקום לתיקון כתב התביעה.
נתבעים 1 ו-2 מסכימים לתיקון סכום התביעה אך מתנגדים לתיקונים האחרים בטענה כי אין בבקשה כל פירוט ביחס למהות התיקון המבוקש, וגם העובדה שצורף כתב תביעה מתוקן לבקשה, אין בה כדי לפטור אותו מלפרט בגוף הבקשה את הסעיפים אותם הוא מבקש לתקן או להוסיף. עוד טוענים נתבעים 1-2 כי גם התצהיר שהוגש בתמיכה לבקשה, לוקה בחסר שכן הוא אמור לפרט את העובדות החדשות ומה הסיבה שזכרם לא בא בתביעה המקורית בכדי לאפשר לנתבעים לשקול האם יש מקום לדרוש חקירת המצהיר קודם להכרעה בבקשה. לפיכך, מבקשים הנתבעים שבית המשפט יורה לתובע לפרט את בקשתו תוך תמיכה בתצהיר בכדי לאפשר לה להגיב לה עניינית.
נתבע 3 לא הגיב לבקשה.
דיון
המסגרת הנורמטיבית לבחינת הבקשה נמצאת בגדרה של תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
לעניין תיקון כתב התביעה עמדת פסיקת בתי המשפט נוהגת בגישה ליברלית וכך נקבע, למשל ברע"א 2345/98 סלים דנגור ואח' נ' חנוך לבנה ו-3 אח', פ"ד נב (3) 427.
וכן בבש"א (ירושלים) 1986/08 עיריית ירושלים נ' גיא בר הנדסה אזרחית בע"מ :
"התקנה בדבר תיקון כתב התביעה מתפרשת בצורה ליברלית, וכאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין באופן היעיל ביותר - נעתרים לו ברוחב לב (ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי פ"ד מו (3) 214; רע"א 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד ל"ט (2) 556). בתי המשפט אפשרו תיקון כתב התביעה אף במקרים שבהם כתב התביעה המקורי כלל לא הקים עילה, וכן בשלבים מתקדמים של הדיון ואף בשלב המאוחר של הערעור (ע"א 721/84 משען נ' מדינת ישראל פ"ד מ"א (1), 748, 755). חריגים לכלל המתואר לעיל הינם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה אילו הייתה מוגשת התביעה מחד (ע"א 199/82סניטובסקי נ. חברת החשמל בע"מ, פד' לט(1) 225"
בתי המשפט נוקטים גישה ליבראלית בכל הקשור לתיקון כתבי טענות גם בשלב מאוחר יותר ואף שלאחר סיום קדם המשפט. (רע"א 4689/98, דוד יוספזון נ' עיריית קריית גת, פד נב(5) 769).
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|