ת"א 17363-09-13 טוויטו נ' פרנקל

תביעה שטרית (אף שהוגדרה "כספית"), הנסבה על השאלה האם הנתבעת מסרה הרשאה לאחר לחתום בשמה ולמסור את השטרות לתובע. בתום הדיון שהתקיים היום, המסקנה היא כי התשובה לשאלה זו היא בחיוב.

תמצית העובדות הצריכות לעניין

1.התובע אוחז בשני שיקים, משוכים משני חשבונות נפרדים של הנתבעת בבנקים שונים, וסכום כל אחד מהם – 54,000 ₪. זמני פרעונם: האחד ליום 17.12.12, האחר, ליום 31.12.12. בפועל הציגם התובע לפרעון בחלוף קרוב לששה חודשים מזמן פרעונם (כיוון שלטענתו בדיון – שעה להבטחות כי יקבל את כספו), ומהציגם חוללו, בהיות שני החשבונות מוגבלים. בהתאם הגיש המבקש את השיקים לביצוע נגד הנתבעת, בבחינת עושת השטרות ומי שחתומה עליהם.

2.הנתבעת הגישה התנגדותה. היא ביארה: השיקים אינם חתומים בידה, והמדובר בזיוף. ממסרון שקיבלה מן התובע בסמוך לפני פתיחת תיקי ההוצל"פ, הבינה כי הוא נושה של בעלה דאז, מר דוד פרנקל (להלן: דוד). דוד, שניהל חנות לממכר מוצרי חשמל בעיר אשדוד, נקלע לקשיים ונפתחו נגדו תיקי הוצל"פ רבים, נטען (סעיף 20 לתצהירה). הנתבעת שיערה כי דוד נטל שיקים אישיים שלה ופיזר אותם בין נושיו, תוך שהוא חותם עליהם בעצמו (סעיף 15 לתצהירה). לנתבעת אין קשר לחוב, טענה, היא לא קיבלה תמורה, וכל טענה יש להפנות לדוד, שהנתבעת התגרשה ממנו בינתיים ואינה בקשר עמו (סעיף 12 לתצהירה).

3.ההתנגדות הועברה לבית משפט זה, וניתנה הרשות להתגונן. משעלה בדיון כי השיקים נמסרו לתובע בידי דוד, שעמו היו לתובע עסקים שעוד נידרש להם, ביקש התובע לתקן תביעתו, באופן שחלף טענה כי הנתבעת עצמה היא שחתמה על השיקים, טוען התובע עתה כי מדובר בשיקים שדוד חתם עליהם ומסרם לתובע, הכל בהרשאת הנתבעת. לתובע ניתנה האפשרות לתקן את כתב תביעתו בהתאם, בכפוף לתשלום הוצאות.

4.כתב התביעה המתוקן הוא עתה אפוא זה, בתמצית: הנתבעת שותפה לדוד בתרגיל "עוקץ" נגד התובע. התובע, הכל לפי טענתו, התקשר עם דוד בעסקה נמשכת לייבוא מוצרי חשמל – כזו שאין לה כל ביטוי בכתובים, ונאמר מיד כי חוקיותיה נחזית מסופקת. התובע, כך טען, מימן את רכישת המוצרים, ודוד והנתבעת מסרו בידי התובע שיקים עבור חלקו בעסקה. השיקים חוללו ברובם, תוך שדוד מבטיח משך חודשים כי יסדיר את התשלום. ברם דוד "נעלם", והנתבעת הודיעה כי אינה יודעת היכן דוד וכי התגרשה ממנו, גירושין שהתובע טוען כי הם פיקטיביים ולמטרות אי נשיאה בחובות. התובע מטעים כי כחלק מן ההתקשרות העסקית נמסרו לו שלושה שיקים אחרים מחשבונה של הנתבעת, בסכום כולל של 13 אלף ₪, שנפרעו דווקא בחשבונו של התובע במהלך שנת 2012, ללא טענה של הנתבעת בדבר זיופם (נספחים ג-ו לתביעה. יצוין כי הנספחים – משני הצדדים – הם של כתבי הטענות, לא לתצהירים; ברם איש לא טען בעניין זה אלא שני הצדדים נסמכו דווקא על נספחי כתבי הטענות בבחינת ראיות, וכך נעשה גם אנו אפוא). מכאן, למד התובע, לא היתה כל סיבה שדווקא במחצית שנת 2013 "תגלה" הנתבעת שכספים הוצאו מחשבונה ותמהר להגיש תלונה למשטרת ישראל בעניין. התובע גורס כי הנתבעת נתנה בידי דוד הרשאה לעשות שימוש בחשבונה ולחתום על השטרות האמורים, ולפיכך חבה היא בסכום השיקים.

5.הנתבעת, בכתב הגנתה ובתצהירה המשלים, אוחזת ככלל בגרסתה מן ההתנגדות (בשינויים קלים). ההמחאות מושא ההליך לא נחתמו בידה, כך גם אותן שלוש המחאות קודמות שנפרעו, שהתובע נאחז בהן. לנתבעת לא היה קשר לתובע, ואין לה מושג בתמורה למה ניתנו. דוד, כיום גרושה, נטל ככל הנראה המחאות אישיות של הנתבעת, חתם עליהן בעצמו ופיזר אותן בין נושיו, בהם התובע כאן. הנתבעת לא נתנה כל הרשאה לדוד לבצע פעולות בחשבון הבנק שלה. אין לה אפוא חבות כלשהי מכוח השיקים, כך טענתה.

6.ניסיונות של בית המשפט להביא את הצדדים להבנות שתייתרנה את המחלוקות, ניסיונות שנמשכו בהסכמת הצדדים עד לתום ההליך ממש – לא נשאו פרי. הוכחות התקיימו ביום 19.10.15, כאשר שני בעלי הדין נחקרו על תצהיריהם, הלאקוניים שניהם. דוד לא זומן בידי מי מהם. התובע, הן בדיון הן למעשה עוד קודם לכן, אישר כי למעשה לדידו לנתבעת לא היה קשר לעסקה (או עסקאות) ייבוא מוצרי החשמל. כאשר נשאל מדוע הסכים לקבל מדוד שיקים של הנתבעת, ציין כי לדברי דוד הייתה לו בעיה עם מס הכנסה, כך שחברת מוצרי החשמל רשומה בשלב זה על שם הנתבעת. הנתבעת, מצדה, אישרה לשאלות ב"כ התובע בחקירה הנגדית, בין היתר, כי העסק אכן היה על שמה, ונוהל בידי דוד, וכי שיקים פרטיים שלה היו "בחוץ" בשנת 2012 בקשר עם שיווק מוצרי חשמל.

הכרעה

7.השאלה המרכזית שעל הפרק: האם השיקים נחתמו בהרשאתה של הנתבעת, וככאלה – מחייבים אותה.