ב' נ' שמעון

רקע וטענות הצדדים

בפני בקשה מיום 14.6.16 מצד התובע המבקש מביהמ"ש ליתן צו לקיום הליכים מקדמיים בתיק, ומנגד בקשה מטעם ההגנה מיום 27.6.16 לסילוק התביעה על הסף או להקפיאה, וזאת בשל העובדה שהתובע מצוי בהליכי פש"ר.

התביעה מושא הבקשה הינה תביעת נזיקין. התובע, יליד 1950, טוען שביום 24.9.09 נפגע בתאונת עבודה עת עבד עבור הנתבע. המל"ל הכיר בתאונה כתאונת עבודה והעניק לתובע נכות בשיעור 12.5%. בנוסף התובע צרף חוו"ד מהם עולה שהוא סובל כתוצאה מהתאונה מנכות אורתופדית בשיעור 10%, ומנכות פסיכיאטרית בשיעור 20%.

ב"כ הנתבע הגיב ביום 27.6.16 לבקשת התובע למתן צו לגילוי מסמכים, וטען שהתנגדותו אינה מכוונת לקיום צו ההליכים מקדמיים בתיק, אלא שיש לדחות את התביעה על הסף, וזאת מאחר והתובע מצוי בהליכי פש"ר (תיק פש"ר: 38693-02-14), מכאן שניתן היה להגיש תביעתו רק באישור מביהמ"ש המחוזי.

בדיון קדם משפט שהתקיים ב - 27.6.16, טען ב"כ התובע המלומד כי ס' 72(1) לפקודת הנזיקין מהווה חריג לכלל לפיו תביעת חייב תיעשה רק ע"י נאמן בפשיטת הרגל או באישור בית המשפט של הפירוק. בנוסף יש נפקא מינה לכך שעילת התביעה התגבשה בשנת 2009, ואילו צו הכינוס ניתן בשנת 2004, ולעניין זה הפנה לפסיקה בע"א 1516/9עא 1516/99 מרים לוי נ' נזיה חיג'אזי , נה (4) 730 [פס"ד מיום 4.7.01]. ב"כ הנתבע חזר על טענותיו בתשובתו, ואזכר את פסק הדין שניתן על ידי ביום 29.1.13 בתיק 23329-10-09 כהן ואח' נ' קארין ואח'.

דיון והכרעה

בפניי הצורך לאזן כראוי בין 2 ערכים חשובים: מצד אחד, זכות הנושים בפש"ר לפירעון חובם מהחייב, ומצד שני זכותו של תובע לגשת לערכאות. דיו רב נשפך בפסיקה על זכותו של תובע לגשת לערכאות, וכפי שסיכם הנשיא א' גרוניס ב- רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עיזבון המנוח באסל נעים איברהים, נח (5) 865 עמ' 868.

"הזכות לפנות לערכאות השיפוטיות היא זכות קונסטיטוציונית מן המעלה הראשונה".

(ראו גם רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ , בעמ' 650).

בפסק הדין ת"א 23329-10-09 כהן ואח' נ' קארין ואח' שניתן על ידי, אותו אזכר ב"כ הנתבעים בעצמו, דובר במקרה דומה, שם עסקנו בתביעה לפי חוק הפיצויים נפגעי תאונות דרכים. הנפגע היה מצוי בפשיטת רגל, הנתבעים בתיק טענו כי יש להקנות את זכויות התביעה לנאמן בפש"ר, וקבעתי כי אין מניעה באותו מקרה לתובע לתבוע את נזקיו, שכן, סעיפים 21,22 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה") קובעים:

"21.על אף האמור בפקודת פשיטת רגל, 1936, יכול פושט רגל להיות תובע ונתבע על עוולה, אך לא תוגש תובענה על עוולה לזכותם של נכסי פושט רגל או לחובתם; ואולם —

(1)הזכות לתבוע על עוולה שגרמה נזק ממון לנכסי פושט רגל תעבור לידי הנאמן או תמומש בידיו;

(2)פסק דין על עוולה שניתן לחובתו של פושט רגל לפני מתן צו כינוס נכסים יהא ניתן להוכחה בפשיטת רגל;

(3)סעיף זה כפוף להוראות סעיף 19.

22.הזכות לתרופה בשל עוולה, וכן החבות עליה, אינה ניתנת להמחאה אלא מכוח הדין".