ת"א 17300-02-16 הערבים ואח' נ' ותד

התובעים – עמותת רופאי השיניים הערבים וד"ר פחרי חסן, רופא שיניים במקצועו ויו"ר העמותה, (להלן: "התובעים") הגישו כנגד הנתבע, ד"ר נזאר עבדאלה ותד, (להלן: "הנתבע") תביעה למתן צו מניעה קבוע האוסר עליו להמשיך ולהציג עצמו בתור פרופסור לרפואת שיניים, באופן המטעה, לטענת התובעים, את ציבור הלקוחות ומעניק יתרון לא הוגן לנתבע על שאר רופאי השיניים בארץ.

בישיבת קדם המשפט הראשונה בתיק, שנערכה בפניי היום, 13/10/16, טען ב"כ הנתבע כי בית משפט זה נעדר סמכות מקומית לדון בתביעה כיוון שהנתבע הינו תושב ג'ת, יישוב המצוי בתחום הסמכות המקומית של מחוז חיפה. על כן, ביקש להורות על העברת הדיון בתובענה לבית המשפט המוסמך לדון בה, הוא בית המשפט באזור חיפה.

ב"כ התובעים התנגד לבקשה וטען כי לבית משפט זה נתונה הסמכות המקומית לדון בתביעה, מאחר שהפרסומים שעשה ועושה הנתבע, בין במישרין ובין בעקיפין, נעשו באינטרנט ובעיתונות הכתובה, המופצים ברחבי הארץ, לרבות בנצרת. מטעם זה, לטענתו, קנה גם בית משפט זה – שבמחוז נצרת, סמכות מקומית לדון בתביעה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להורות על העברתה של התביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה, אשר לו הסמכות המקומית לדון בה.

תקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, שכותרתה "תובענה שאינה במקרקעין" קובעת את חלופות מקום השיפוט. על פי הוראות התקנה, זכאי התובע להגיש את התובענה לאחד מבתי המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:

(1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

(2) מקום יצירת ההתחייבות;

(3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

(4) מקום המסירה של הנכס;

(5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים".

על פי הנטען בכתב התביעה, מהות התביעה הינה הפרסום השגוי והמצג המטעה אודות כישוריו ומקצועיותו של הנתבע, אשר מציג עצמו הן במישרין והן בעקיפין, באינטרנט ובעיתונות הכתובה, כמומחה ו/או פרופסור לרפואת שיניים, על אף שאינו כזה, באופן המהווה הטעיה על פי "חוק הגנת הצרכן", וכן עוולה מסחרית לפי "חוק עוולות מסחריות" ועוולה נזיקית של גניבת עין.