ת"א 17296-02-16 ברעלי ואח' נ' עדן ואח'

התובע, רמי ברעלי ביקש לתקן רכבו אצל הנתבעת, מוסך עדן. לטענתו הרכב נמצא עד היום בידי הנתבעת ועל כן הגיש תביעתו לפיצוי בגין נזקיו בסך של 25,000 ₪. מנגד הגישה הנתבעת תביעה שכנגד הכוללת את החוב שלטענתה נותר לתובע וכן חיוב התובע בדמי אחסנה של הרכב בגין התקופה. סך התביעה שכנגד הועמד בגובה 76,988 ₪.

בין הצדדים התנהל הליך קודם במסגרת בית המשפט לתביעות קטנות בתיק 39664-02-12 במסגרתו תבע התובע את רפי משולם, בעלי הנתבעת על סך 15,000 ₪.

עיון בתביעה שם מעלה שהתובע פירט בכתב תביעתו שהחוב נובע מסכומים ששילם לנתבע בגין תיקון הרכב אשר לטענתו היה מקום להשיב לו. כבר בכתב תביעתו שם ציין שהרכב מעוכב במוסך.

הנתבע לא הגיש כל כתב הגנה ולא התייצב לדיון שנקבע ליום 16.10.13. התובע בדיון טען שמבין שלבית המשפט לתביעות קטנות אין סמכות להורות על השבת הרכב לידיו, וביקש פסק דין בגובה 4,000 ₪. על כן ניתן כנגד הנתבע פסק דין בגובה הסך של 4,000 ₪.

הנתבע לאחר מכן ביקש לבטל את פסק הדין ובית המשפט נעתר לבקשתו.

עם זאת לא הוגש כל כתב הגנה בתיק.

בדיון שהתקיים ביום 3.12.14 התייצבו שני הצדדים. לאחר שכל צד טען טענותיו הם ביקשו שתגיע להעיד הגב' ורד שעבדה אצל התובע אשר יכולה היתה להעיד לגבי נסיבות תיקון הרכב וההסכמות שהיו בין הצדדים. בית המשפט נעתר לבקשה וקבע מועד נוסף לחקירתה.

במועד הנוסף שנקבע ליום 21.1.15 לא התייצב הנתבע. בית המשפט שמע את העדה וקבע שיש לחייב הנתבע בתשלום הסך של 4,000 ₪ הסכום שנתבע על ידי התובע וזאת בהעדר התייצבותו.

הנתבע שילם סכום זה. פסק הדין הפך חלוט.

בתביעה שבפני הנתבע טען שסכום החוב של התובע אליו נובע מחשבונית מיום 11.3.13 על סך 1404 ₪ ומשכך ובהעדר התשלום עיכב הרכב אצלו. לטענת הנתבע סכום זה לא נדון כלל במסגרת התביעה הקטנה.

איני סבורה כך. החשבונית הינה מהמועד בו שהה הרכב במוסך, כאשר ברור שהינה בגין תיקון הרכב וקשורה למועד בו הוכנס הרכב למוסך, שכן לא הוכח בפני ולא נטען כלל ועיקר שלאחר הכנסת הרכב נוצרו לפתע בעיות חדשות שדרשו תיקון הרכב.