ת"א 17292-06-09 נימשייב ואח' נ' צלוליחין ואח'6ילי 2016

לפניי "בקשה נוספת לאישור פסיקתה וחיוב הנתבעים בהוצאות" שהגישה ב"כ התובע ביום 9/5/16. ב"כ הנתבעים 2, 3 הגיב לבקשה ביום 22/5/16. ב"כ הנתבעים 5, 6 הגיב לבקשה ביום 22/6/16. הנתבע 1 לא הגיב לבקשה, אולם ביחס לבקשה דומה קודמת שהוגשה, נמסרה הודעה, כי נגד הנתבע 1 ניתן צו כינוס נכסים בפשיטת רגל. ב"כ התובע בחרה שלא להגיב לתגובות הנתבעים, כפי זכותה עפ"י תקנה 241(ג1) לתקסד"א. להלן אפוא החלטתי בבקשה, על יסוד הבקשה והתגובות. אציין, כי העיכוב במתן החלטתי זו נובע מהיעדרותי לזמן מה מבית המשפט, ואני מצר על כך. עם זאת, לא ברור מה פשר ה"דחיפות" וה"בהילות" (כפי שמציגה זאת ב"כ התובע בבקשותיה החוזרות) בחתימה על פסיקתה בענין הוצאות.

בהחלטתי בענין הבקשה הקודמת שהוגשה באותו ענין (החלטה מיום 8/3/16) ציינתי כי הבקשה להוצאות לא נתמכה באסמכתאות, והוריתי לב"כ התובע לצרף את כל ומלוא האסמכתאות. לצערי, גם בבקשה הנוכחית, פגם זה נרפא רק באופן חלקי ביותר, ולרוב רובן של ההוצאות הנטענות לא צורפו אסמכתאות. יתירה מזו, ב"כ התובע, בבקשתה הנוכחית, אף שולחת את ביהמ"ש להיכנס, דרך נט המשפט, לתיקי בימ"ש אחרים, בערכאות שונות, על מנת לאתר שם בעצמו את האסמכתאות (ר' סעיף 10 סיפא, וסעיף 12 סיפא לבקשה).

כמו כן, ובניגוד לנאמר בבקשה, תצהיר של התובע לא צורף לה.

בענין שכר העדים – התובע נמנע מלצרף אסמכתא כלשהי לתשלום בפועל. יתר על כן, עו"ד הרצברג אף צירף לתגובתו לבקשה תצהיר של אחת העדות (אסנת אהרוני) כי התובע לא שילם לה את שכר העדות שנפסק לה בסך 300₪ . בהעדר אסמכתאות כלשהן לתשלום, ונוכח האמור לעיל, אינני מקבל את הבקשה בסעיף זה.

בענין אגרות בית משפט, אני מחייב את הנתבעים 1, 2, 5, 6, בסך כולל של 45,000₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9/10/12 ועד התשלום בפועל. אני ער לכך שהסכום הכולל של האגרות ששילם התובע מסתכם בסך 50,203₪, אולם, בקביעת שיעור ההוצאות, על ביהמ"ש להתחשב בין השאר בשווי הסעד השנוי במחלוקת, ובשווי הסעד שנפסק בתום הדיון (תקנה 512(ב)), ובמקרה דנן קיים פער גדול בין האחד לשני. מצד שני, ההפחתה שהפחתתי בסכום ההוצאות בסעיף זה, איננה חייבת כמובן להיות באותו יחס כמו הפער בין שווי הסעד שבמחלוקת לשווי הסעד שנפסק, אלא היא נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט.

בענין הקלטת ותימלול דיוני ההוכחות – התובע לקח על עצמו מרצונו את הקלטת דיוני ההוכחות ותימלולם, על אף ששירות זה ניתן ע"י ביהמ"ש ללא כל תשלום (מלבד האגרה). הנושא עלה מספר פעמים במהלך הדיונים, ועמדת הנתבעים היתה, שאם התובע מבקש להקליט את הדיונים, יתכבד ויעשה זאת על חשבונו. אף נתתי החלטה בענין זה, בישיבת יום 10/4/13 (עמוד 61 לפרוטוקול), ובה קבעתי כי "ביחס להצעת ב"כ התובע לקיים הדיון בהקלטה, אין לכך הסכמה מצד הנתבעים, ואיני יכול כמובן לכפות זאת. אם ירצה זאת התובע, יוכל לזמן הקלטה בעצמו ועל חשבונו".

בנסיבות אלה ברור, שאין מקום ולא ניתן כיום בדיעבד להטיל הוצאה זו על הנתבעים, ואינני מקבל הבקשה בסעיף זה.