ת"א 17271-10-15 קרדן רכב בע"מ נ' מוסך צמרת בית שמש (2004) בע"מ ואח'

לפניי בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן כנגד המבקשת בתאריך 28.2.16 בהעדר הגנה ובהעדר התייצבותה. עסקינן בתביעה כספית בסכום של 117,691 ₪ שהגישה המשיבה בגין נזקי גניבת רכב שבבעלותה. לטענת המשיבה, היא השכירה את הרכב לנתבעת 1 ואילו המבקשת הייתה זו שהשתמשה ברכב בפועל.

כתב התביעה הוגש בתאריך 12.7.16. ביום ה- 28.2.16 התקיים דיון בתובענה אליו לא התייצבה המבקשת. המשיבה הציגה אישור מסירה כדין של כתב התביעה ולאחר שהתרשמתי כי בוצעה מסירה כנדרש, ניתן פסק דין כנגד המבקשת בהעדר הגנה והתייצבות וחייבתיה בסכום התביעה ובהוצאות המשיבה בסכום של 10,000 ₪ (להלן: "פסק הדין").

בחלוף מעל שלושה חודשים ממועד מתן פסק הדין, עתרה המבקשת בבקשה לביטול פסק הדין. המבקשת טענה בבקשתה, כי כלל לא ידעה על ההליך המתנהל כנגדה, כי לא הוצג אישור מסירה כדין, כי לא ידעה על מועד הדיון ועל מתן פסק הדין וכי אינה זוכרת אם כתב התביעה וההזמנה לדין אכן נמסרו לה. המבקשת הוסיפה וטענה כי לא יכלה להגיע לדיון גם לו ידעה עליו, שכן שלושה ימים לפני כן – בתאריך 25.2.16, ילדה את בנה בבית החולים שערי צדק.

לגופו של עניין, טוענת המבקשת כי יש לה סיכויי הגנה טובים שכן מעולם לא חתמה על טופס או הסכם בעניין השכרת הרכב ולא החזיקה בו בפועל. לטענתה, אף מטופס השכרת הרכב עולה כי השוכר הנו בעלה – מר מוטי אדרי.

המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי כתב התביעה נמסר למבקשת כדין והיא אישרה אותו בחתימתה. עוד טענה המשיבה כי בבקשה לביטול פסק הדין קיימת הודאה שהמבקשת ידעה על פסק הדין כשבוע אחר נתינתו. המשיבה סבורה כי במקרה זה, מאפיל מחדלה של הנתבעת על פני שיקולי ההגנה האפשריים העומדים לה וכן, לשיטתה, מדובר בזלזול שבעטיו אין להיעתר לבקשה. עוד הפנתה המשיבה לכך כי טענות הנתבעת לא נתמכו בתצהיר.

לאחר עיון בטענות הצדדים ולאור מכלול נסיבות העניין - נחה דעתי כי יש לבטל את פסק הדין, תוך חיוב המבקשת בהוצאות המשיבה ללא תלות בתוצאות ההליך.

בעת דיון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד יש להתייחס לשני מבחנים מצטברים. האחד, בחינת סיבת מחדל אי ההתייצבות לדיון. השני, שעל פי רוב מיוחסת לו חשיבות רבה יותר - בחינת סיכויי התביעה או ההגנה של הצד החדל. לבית המשפט נתונה סמכות טבועה לבטל פסק דין, גם אם הוא חלוט, כאשר קיימות נסיבות בהן שיקולי צדק וחקר האמת עדיפים על פני שיקולים דיוניים של מעשה בית דין (ר' ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד 213 (1999); נ' זלצמן מעשה-בית-דין בהליך אזרחי 610-598 (1991); ע"א 4682/92 עזבון המנוח סלים עזרא שעיה ז"ל נ' בית טלטש בע"מ, פ"ד נ"ז(3) 366 (2003)).

בנוסף וכידוע:

"... קיים שיקול נוסף, מעין שיקול על, שיש להביאו בחשבון בעת שנבחנת בקשה לביטול פסק דין והוא זכות הגישה לערכאות, אשר נמנעת מאותו בעל דין שפסק הדין ניתן בהעדרו" (ר' רע"א 1957/12 זהרה חלה נ' יוסף כהן (22.05.2012)).

ביחס לסיבת מחדל אי הגשת כתב ההגנה ואי ההתייצבות. טענת המשיבה כי כתב התביעה נמסר למבקשת כדין, נתמכה באישור מסירה אשר הוצג בפניי בדיון שהתקיים בתאריך 28.2.16. התרשמתי מהבקשה לביטול פסק הדין כי המבקשת ידעה על פסק הדין כשבוע לאחר נתינתו ולא הונח כל הסבר מניח הדעת אשר לסיבת השיהוי באי הגשת הבקשה לביטול פסק הדין, משך יותר משלושה חודשים מאז שקיומו נודע לה.