ת"א 17260-04-12 עמותת גג לחיות ואח' נ' הררי ואח'

רקע ותמצית טענות הצדדים

1. התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: "התובעת") הגישה תביעה כספית כנגד הנתבע והתובע שכנגד (להלן: "הנתבע") בסכום של 231,990.6 ₪. לטענתה, נגרמו לה נזקים מחמת רשלנות ומחדלים הקשורים בעבודות שיפוץ שביצע הנתבע בבית מחסה לחיות בעיר חולון המצוי בחזקתה (להלן: "המתקן"). הנתבע הגיש תביעה כנגד בסכום של 168,286 ₪, בעתירה לפצותו בגין עבודות שביצע במתקן, לשלם לו את יתרת התמורה החוזית וכן פיצוי בגין חוסר תום לב כנטען.

2. לאחר שהתובעת השלימה את הקמת עיקר התשתיות ושלד המתקן, חתמה עם הנתבע ביום 28.8.11 על הסכם עבודות שיפוץ, שעניינו השלמת עבודות הבינוי הנדרשות במתקן, בכוונה להביא לפתיחתו בחודש אפריל 2012 (להלן: "ההסכם").

3. קודם לחתימת ההסכם, ערך הנתבע לא פחות משלושה סיורים במתקן וביצע את המדידות הנדרשות לצרכיו. ההסכם קבע תמורה בגין עבודה וחומרים בסכום של 167,968 ₪. כן נקבע כי חלף תמורה, תינתן לנתבע קבלה עבור עבודתו כתרומה על סכום כולל של 50,000 ₪, בגינה יוכל לעשות שימוש לצרכיו. הוסכם כי התמורה לנתבע תשולם באופן מדורג, בהתאם להתקדמות העבודה.

4. ביום 5.9.11 נמסרה קבלה בגין התרומה בסכום של 50,000 ₪. בתאריכים 11.10.11 ו- 28.11.11 שולמו לנתבע באמצעות שתי המחאות סכום כולל של 120,000 ₪. סך הכל, שולם לנתבע סכום של 170,000 ₪. יתרת התמורה על פי ההסכם בסכום של 47,968 ₪ לא שולמה לנתבע עקב רשלנותו ומחדליו הנטענים.

5. בתחילת שנת 2012 הודיע הנתבע על סיום העבודה במתקן וביקש לקבל את יתרת התמורה המגיעה לו. התובעת הזמינה אדריכל מטעמה, מר אהרון רוזנברג, על מנת שיבצע בדיקת תקינות העבודות במתקן. ביום 19.1.12 סייר מר רוזנברג במתקן ומצא כי שטחי הפנלים המבדדים ב"חתוליה" הם 54.00 מ"ר וכי שטחי הפנלים המבדדים ב"כלביה" הם 326.00 מ"ר; סה"כ נמצאו 380.00 מ"ר שטחי פנלים מבדדים. תוצאות אלו, כך נטען, עומדות בניגוד להוראות ההסכם לפיו על הנתבע היה לספק פנלים במתחם "החתוליה", בשטח כולל של 105 מ"ר ובמתחם "הכלביה", בשטח כולל של 607 מ"ר. כך נטען כי הנתבע נדרש לספק פנלים למתקן בשטח כולל של 712 מ"ר ואילו בפועל, סיפק פנלים בשטח כולל של 380 מ"ר - מחצית מהשטח עליו סוכם בהסכם (ר' נספחים ד1-ד2 לכתב התביעה).

6. התובעת פנתה אל מר לוי מסעוד - מנהל חברת הנדסה- מ.מ.א. הנדסה בע"מ, על מנת שיבדוק את טיב העבודות שביצע הנתבע במתקן. ממצאיו של מר מסעוד העלו שורה של ליקויים, אשר עלות תיקונם הוערכה על ידו בסכום של כ- 60,000 ₪ (ר' נספח ה' לכתב התביעה).

7. בהתאם לאלו, שיגרה התובעת ביום 25.1.12 מכתב לנתבע ובו דרשה אותו לתקן את הליקויים במתקן בתוך שבועיים ימים (ר' נספח ז' לכתב התביעה). הנתבע, מנגד, הפנה בתשובתו אצבע מאשימה כלפי התנהלות התובעת, תוך שאינו מכחיש מפורשות את הטענות בדבר אספקת מחצית מכמות הפנלים שסוכמה בין הצדדים ותוך הפנייה לבקשת התובעת להתקין רשתות במקום פאנלים. הנתבע הסכים להגיע למתקן ואף לבצע תיקונים, בד בבד עם דרישה לתשלום יתרת התמורה המגיעה לו מכוח ההסכם (ר' נספח יג' לכתב ההגנה).

8. בדיון מיום 22.6.12 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה תוכרע המחלוקת על פי בדיקת פוליגרף. שני נבדקים מרכזיים נבחנו מטעם כל צד. מטעם התובעת - הגב' אטל רוזנברג ומר אילן שמעיה ומטעם הנתבע – הוא עצמו ואחיו, מר ישראל הררי.

ביום 21.7.14 מיניתי את המכון הישראלי לפוליגרף לערוך את הבדיקה מושא הסכמת הצדדים, כמומחה מטעם בית המשפט. נקבע כי ממצאי בדיקת הפוליגרף יהוו ראיה חותכת לאותו ענין ועל בסיסם תוכרענה התביעה והתביעה שכנגד. עוד נקבע כי לאחר קבלת תוצאות הבדיקה, יגישו הצדדים את סיכומיהם.