ת"א 17253-09-10 ר. ואח' נ' .ו. ואח'

לפני תביעה ותביעה שכנגד ששתיהן פועל יוצא של מערכת הסכמים שנכרתה בין הצדדים בנוגע למקרקעין ב*** ירושלים (להלן: "המקרקעין"). 

רקע עובדתי:

1. התובע הוא עורך דין ירושלמי ותיק, אשר עוסק בין היתר בתחום המקרקעין.

    

2. הנתבע הוא אזרח ארצות הברית שהתגורר משך שנים בסביון ,והיה מעוניין להעתיק את מקום מגוריו לדירת יוקרה בירושלים.

    

3. גב' ל. א. ז"ל ומר א.ק. היו במועדים הרלבנטיים לתביעה זו הבעלים של 2/9 מהמקרקעין ברחוב ** , בירושלים . הבית לא היה רשום כבית משותף אך על פי הסכם שיתוף בין כלל דיירי הבית, היו גב' ל. ומר ק. הבעלים של הדירה בקומה השלישית שהוצמדו לה שתי מרפסות, שתי חניות וגג.

    

4. ביום 20.6.01 חתמו גב' ל. ומר ק. על כתב התחייבות, בו נתנו הסכמתם למימוש כל ההתחייבויות, שנתן התובע לנתבע בקשר לזכויותיהם במקרקעין. גב' ל. ומר ק. גם אפשרו לתובע לרשום הערת אזהרה לטובת הנתבע (או מי מטעמו) על המקרקעין שבבעלותם.

    

5. באותו יום נכרת בין התובע לנתבע הסכם שכותרתו "הסכם הלוואה". על פי הסכם זה הלווה הנתבע לתובע סכום כולל של 850,000$ בשני תשלומים: התשלום הראשון היה על סך של 575,000 $ אשר חולקו לתשלום בסך 266,000$ במעמד החתימה ועוד 309,000 $ בהלוואה בנקאית, והתשלום השני היה עד לתאריך 1.8.01 בסך של 275,000$.