ת"א 17240-07-12 לוי נ' בנאק ואח'

1.לפניי תביעת התובעת, מתווכת במקרקעין, לתשלום דמי תיווך בסך 436,160 ₪ המהווים 2% + מע"מ מתמורת חוזה מכר של נכס מקרקעין על סך 18,800,000 ₪. תביעת התובעת נסמכת בעיקרה על חוזה בכתב להזמנת שירותי תיווך מהתובעת (נספח ב' לתצהיר התובעת, להלן: חוזה התיווך). הצדדים חלוקים בשאלה האם הנתבע אמנם חתם על חוזה התיווך כטענת התובעת, או שמא אין מדובר בחתימתו על החוזה שהיא חתימה מזויפת כטענת הנתבע.

תמצית גרסאות הצדדים

2.לגרסת התובעת חוזה התיווך עמה נחתם על-ידי הנתבע, גם בשמו של שותפו לעסקים אז, הנרי סלם (להלן: סלם), אשר ביקשו לרכוש נכס מקרקעין ברחוב רבי עקיבא 8 בירושלים הידוע כבנין כל העיר (להלן: הנכס). מאחר והנתבע וסלם הם אזרחי צרפת בתחילה היא ניהלה את המגעים מולם באמצעות צד שלישי, מקסים סבח (להלן: מקסים). מעמד חתימת חוזה התיווך היה לטענתה הפעם הראשונה שפגשה את הנתבע שהגיע לארץ לחתום על ההסכם לרכישה הנכס מאת בעליו קרן פייר (שותפות מוגבלת). לגרסתה בבוקר יום 27.9.11 נפגשה עם הנתבע ליד הכניסה למלון המלכים בירושלים שם השתכן, וחתימת הנתבע על חוזה התיווך נעשתה על רכבו של מקסים ובנוכחותו. זאת לאחר שהיא הסבירה לנתבע באנגלית בדיוק על מה הוא חותם, ומקסים הסביר לנתבע את משמעות העניין בצרפתית. מיד לאחר מכן נסע הנתבע יחד עם מקסים לתל-אביב שם נחתם הסכם המכר עם הבעלים (נספח ג' לתצהיר התובעת). לטענת התובעת אף היא נכחה במעמד החתימה על הסכם המכר. לשם השלמת התמונה אוסיף כי לימים בוטל הסכם המכר על-ידי הבעלים בשל אי תשלום מלוא התמורה, אך אין טענה כי בשל כך התובעת אינה זכאית לתשלום דמי תיווך. כן אציין כי לכתחילה הוגשה התביעה גם נגד סלם שותפו של הנתבע, אך זו נמחקה בהסכמת הצדדים בפסק דין חלקי מיום 13.5.13.

3.לעומתה הנתבע טוען כי מעולם לא הזמין שירותי תיווך מן התובעת, לא חתם על חוזה התיווך ועל כן החתימה על גביו אינה חתימתו כי אם חתימה מזויפת. הנתבע מדגיש כי אינו דובר או קורא עברית וכי אינו מבין את השפה. הנתבע אינו מכחיש חתימתו על הסכם המכר לרכישת הנכס וזאת כראשיתה של עסקה סיבובית שביקש לבצע עם שותפו סלם לרכישת הנכס במחיר אטרקטיבי ומכירתו לאחר מכן ברווח. אלא שלטענתו העסקה הוצגה לו על-ידי מקסים, שכונה על-ידי הנתבע מתווך, כחלק מנכסים נוספים שהציג לפניו, ומקסים הוא זה שהיה הגורם היעיל שהביא לחתימת הסכם המכר. בהתאם טען כי דמי התיווך סוכמו מראש עם מקסים ועל-פי הסכמה זו ולאחר החתימה על הסכם המכר שילם למקסים, באמצעות העברה בנקאית לחשבונו, סך של כ-175,000 $ המהווה 3.5% מתמורת הנכס (נספח א' לתצהיר הנתבע). לטענת הנתבע לתובעת לא היה כל תפקיד ברכישת הנכס והוא פגש אותה פעם אחת או פעמיים רק בנוכחות מקסים או סלם לאחר שכבר אותר הנכס. לדבריו מקסים הציג את התובעת כסוכנת נדל"ן שיש לה קונים פוטנציאליים מהקהילה האירופאית שיהיו מעוניינים לרכוש מן הנתבע ושותפו את הנכס לאחר שירכשו אותו מן הבעלים.

דיון

4.התובעת והנתבע תמכו גרסתם בתצהיר שלהם. בנוסף, לבקשת התובעת ובהסכמת הנתבע, זומן מקסים למתן עדות לאחר שניסיונות לגבות ממנו תצהיר עדות ראשית לא צלחו. כבר כעת אני מבקשת לייחד מילים לעדותו של מקסים.

עדות מקסים

4.1.מקסים לא התייצב לדיון ההוכחות שנקבע למרות שזומן כדין, ולבסוף הוא הגיע למסור עדות בדיון הוכחות נוסף שנקבע לאחר שהוצא צו להבאתו (החלטה מיום 8.12.14). בעדותו הציג גרסה המאשרת קיומה של פגישה בבוקר החתימה על הסכם המכר בקרבת מלון המלכים בירושלים בין התובעת לנתבע בנוכחותו. אלא שלטענת מקסים התובעת ביקשה לשוחח בפרטיות עם הנתבע והשניים התרחקו ממנו מספר מטרים. לגרסתו לאחר כמה דקות השניים חזרו, התובעת אמרה תודה רבה והלכה ואילו הנתבע שאל אותו מה התובעת רצתה ומקסים השיב לו כי הנתבע הוא זה שהיה עם התובעת ולא הוא (עמ' 17 ש' 10 - עמ' 18 ש' 2). בשלב זה לבקשת ב"כ התובעת שהציג תרשומת פגישה עם העד במשרדו התרתי לתובעת לחקור את מקסים בחקירה נגדית (מבלי לקבוע דבר לעניין קבילות התרשומת ומשקלה - החלטה מיום 1.3.15, עמ' 19 לפרוטוקול). בהמשך על אף שב"כ התובעת חזר והטיח בעד כי אמר לו באותה פגישה במשרדו ובהזדמנות נוספת שראה את הנתבע חותם על מסמך כלשהו בפגישה ליד מלון המלכים, מקסים נותר איתן בדעתו כי לא ראה את הנתבע חותם וחתימה כזו, ככל שנעשתה, לא נעשתה מולו. זאת אף שאישר שנתן לתובעת ולנתבע עט, הם התרחקו ממנו וכשחזרו לחצו יד וכל אחד הלך לדרכו, ומכך השתמע מעדותו כי הניח שחתמו על משהו לשביעות רצון השניים. מקסים הכחיש בתוקף כי תרגם לצרפתית את חוזה התיווך לנתבע, ואף ציין כי "אני אמרתי מראש שאם הוא חותם על משהו על מסמך הוא צריך לעמוד ולתרגם מה שהוא הולך לחתום או להתחייב" (עמ' 20 ש' 1 - עמ' 21 ש' 30; עמ' 27 ש' 9 - עמ' 28 ש' 21; וראו גם עדותו ביחס לפגישתו עם הנתבע כמה חודשים קודם למתן העדות - עמ' 26 ש' 27-21).

4.2.באותה עדות אישר מקסים כי הוא אינו מתווך. כן הודה בקבלת הסכום של כ-175,000 $ לחשבונו מאת הנתבע, אך הכחיש בתוקף כי מדובר בדמי תיווך. לטענתו העברה זו בוצעה כחלק מחשבונות שהיו בינו לבין הנתבע, אך לא זכר לומר על מה, ובכלל זה פעולות שביצע עבור הנתבע דוגמת הזמנת חדרי מלון. כך למשל טען כי שילם עבור החדר בו שהה הנתבע במלון המלכים בשהותו בארץ בקשר לעסקה הנדונה (עמ' 23 ש' 12 - עמ' 24 ש' 24; עמ' 25 ש' 15 - עמ' 26 ש' 4). לבד מכך שהנתבע הכחיש קיום עסקים עם מקסים והעיד כי תמיד שילם עבור בתי המלון בהם שהה (ואם אי פעם מקסים הלווה לו כסף הוא החזיר לו מיד, עמ' 51 ש' 30 - עמ' 52 ש' 9); טענות מקסים בנוגע לתשלום שקיבל מן הנתבע בסך כ- 175,000 $ נותרו תמוהות וכטענות בעלמא שלא הוצגה להן כל אסמכתא. ממילא אין בהן די כדי לסתור את טענת הנתבע כי התשלום שולם כדמי תיווך.