פלונית נ' עירית נהריה ואח'

צד שלישי - נצבא החזקות 1995 בע"מ

בפני תביעת התובעת לפסוק לה פיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לה כתוצאה מנפילתה ברחוב, בסמוך למעבר חציה, בו חצתה את הכביש בדרכה לתחנת "אגד" בנהריה בסוף יום עבודתה כמטפלת בקשישים, ביום 3.3.13.

אין בפי התובעת טענה לנכות כתוצאה מהתאונה, והצדדים הסמיכוני לפסוק בתביעה בהתאם להוראת סעיף 79א', כאשר אפשרות זו כוללת גם אפשרות לדחייה התביעה ללא צו להוצאות.

עיקר המחלוקת, אשר מנעה הסדר בתיק ואף עיכבה זמן רב את השגת ההסדר הדיוני, סבה סביב שאלת חלוקת האחריות לנזקי התובעת בין הנתבעת לבין הצד השלישי (בהנחה כי התביעה לא תדחה), בשל מחלוקת באם שטח מעבר החציה בו מדובר מצוי בשטח התחנה המוחזק ע"י הצד השלישי, או שמא בשטח שמחוץ לשטח התחנה, שאז האחריות לתחזוקתו מונחת לפתחה של הנתבעת בלבד.

לטענת התובעת, בעת שחצתה את מעבר החציה המצוי בכביש הגישה של האוטובוסים לתוך התחנה משד' הגעתון בנהריה, נתקלה רגלה בשקע בכביש המצוי מדרום למעבר החציה, וצמוד לסימוני המעבר הלבנים. התובעת סבלה מנקע בקרסול שמאל ומחבלות בכתף ימין ובצלעות, בגינם קיבלה טיפול שמרני בקופת חולים, כולל 15 טיפולי פיזיוטרפיה (שניתנו במשך תקופה של 3 חודשים). התיעוד הרפואי שהוצג מסתיים עם סיום הטיפול הפיזיוטרפי, דהיינו, כ-3 חודשים לאחר התאונה.

התאונה, שארכה כאמור בדרכה של התובעת מעבודתה כמטפלת לתחנת האוטובוס על מנת לשוב לביתה, הוכרה כתאונת דרכים ואף שולמו לתובעת דמי פגיעה בעבור 48 ימי היעדרות מעבודתה, כאשר שכרה המדווח למל"ל הינו בסך של 1,860 ₪ לחודש.

לטענת התובעת, על אף שהשקע אינו בתחום תחום מעבר החציה המוגדר בסימון הלבן, הרי שבשל העובדה כי מדובר באזור הומה אדם, הקרוב לצומת וכניסה מרכזית לתחנת האוטובוסים ומוביל גם לתחנת הרכבת, יש בקיום השקע בכביש, בצמוד לסימון מעבר החציה, כדי ליצור סיכון לעוברים ושבים, אשר לעיתים, בשל כמותם, חורגים מתוך האזור המסומן של מעבר החציה. לטענת התובעת, בהעדר ראיה הסותרת את טענה התובעת כי נפלה בגין אותו שקע בכביש, יש לקבל את תביעתה ולחייב את העיריה, הממונה על תחזוקת השטחים הציבוריים כולם בעיר נהריה, לפצותה בגין נזקיה.

התובעת טוענת לפיצוי בסך של 35,575 ₪ הכוללים: פיצוי בגין כאב וסבל 25,000 ₪, עזרה בסך 8,000 ₪, הוצאות ונסיעות בסך 2,000 ₪ והפסד שכר בסך 575 ₪ (מעבר לתגמולי המל"ל ששולמו לה).

הנתבעת טוענת כי יש לדחות את תביעת התובעת, ראשית בהעדר אחריות מקום בו מדובר בשקע בכביש המצוי מחוץ לשטח מעבר החציה, ובהעדר ראיה התומכת בטענת התובעת כי אכן נפלה בשל התקלות באותו שקע, מבלי שנתנה הסבר מדוע חצתה את הכביש שלא במעבר החציה, וחרף טענתה היא כי מדובר במקום הומה אדם. לטענת הנתבעת, בטופס בל/250 אין כל אזכור לנפילה במקום בו מדובר, אלא רק טענה למעידה ונפילה, מבלי שאוזכר מפגע כלשהו.

בכל מקרה, גם באם יש מקום לקבוע אחריות של העיריה (להבדיל מהצד השלישי) לאותו מקום בכביש בו נטען לקיום השקע, אזי מדובר בשקע שאינו מצדיק הטלת אחריות על העיריה שאינה צריכה להיות אחראית כל שקע מזערי או ליקוי בכביש, ובכל מקרה יש לייחס אשם תורם משמעותי לתובעת, בשיעור שלא יפחת מ-50%, מאחר ולא חצתה במעבר החציה, וגם לא שמה ליבה לדרך.